לדעת יותר על עבירת תקיפה

תקיפה, הינה שימוש בכוח מכל סוג שהוא כנגד אדם אחר. לתוקף ייחשב לא רק מי שבעט בבת זוגתו או הכה אותה באגרופיו, או אולי רק בריון שהלם בפרצופו של עובר אורח תמים סתם כך באמצע הרחוב כי זה הסתכל עליו במבט "נגוע".

עבירת תקיפה אפשר גם שתתבצע בדל"ת אמותינו ובנסיבות אזוטריות אשר לגבינו כלל אינן יכולות להצטייר כעבירת תקיפה. למשל: מכות חינוכיות שנותנים הורים לילדיהם גם הן יכולות להוביל להגשת כתב אישום בעוון תקיפה.

מה אומר החוק?

עבירת התקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין התשל"ז-1977. מלבד הגדרת העבירה במובן ה"מילוני" שלה, מוסיף החוק ומגדיר בסעיפים אחרים שלו, ס' 379, ס' 380, ו-382 דרגות שונות של עבירת התקיפה בעיקר בהתייחס לתוצאות העבירה. למשל:

• סעיף 379 קובע עונש מרבי של שנתיים מאסר למי שביצע עבירת תקיפה שאין עליה עונש חמור יותר על פי סעיף חוק אחר.
   
• סעיף 380 קובע כי העונש המקסימאלי שיושת על מי שביצע עבירת תקיפה שכתוצאה ממנה נגרמה חבלה לקורבן יעמוד על שלוש שנות מאסר.
   
• סעיף 381 קובע כי העונש המרבי בו יישא מי שביצע תקיפה במטרה לבצע פשע מסוג אחר כמו גניבה או הכשלת שוטר או עובד ציבור במילוי תפקידו, יירצה אף הוא עונש מרבי של שלוש שנות מאסר.

חוק העונשין אינו מתייחס רק לחומרת תוצאות התקיפה כי אם גם לנסיבותיה. אם למשל נלווה למעשה התקיפה אופי או מניע מיני, ברי כי ההתייחסות לעבירה ולמבצעה תהיה חמורה יותר.

לחצ/י כאן לייעוץ וליווי משפטי, אישי ומהיר

הנסיבות עשויות להתייחס גם למעמדם או תפקידם של הנתקפים או לכלל התנאים הסביבתיים והאובייקטיביים שנלוו למעשה התקיפה: למשל, תקיפה של שוטר במדים במהלך מילוי תפקידו. 
 
עבירות של גרימת פגיעות גופניות חמורות במיוחד כלולות בסעיפי החבלה (סעיף 333) הפציעה (סעיף 334), ובמיוחד בסעיף 329 העוסק בחבלה בכוונה מחמירה.

קיראו גם על: העלבת עובד ציבור

חרף העונשים הקבועים בחוק, עדיין אין זה אומר שאם אדם ביצע תקיפה הוא בהכרח ישא בעונש מאסר ויש פעמים שאף אם הוא נמצא אשם, עדיין אין זה אומר שיישב אפילו יום בבית הסוהר גם אם הוכח שהוא תקף נאמר את בת זוגתו (דבר שבימינו נוטים להתייחס אליו בחומרה נוכח ההסלמה בתופעת האלימות במשפחה).

למשל, בשנת 2010 הועמד אדם לדין בביהמ"ש השלום ברחובות באשמת תקיפה של בת-זוגו זאת לאחר שבעט בה והלם בה באגרופיו. הוא הודה והורשע אך לא הושת עליו כל עונש מאסר.

הדבר התאפשר לאחר ששירות המבחן שערך תסקיר אודות הנאשם במטרה להימנע מהרשעתו, מצא כי מדובר באדם נורמטיבי ללא רישום פלילי, זאת בעוד שהקשר בינו לבין בת זוגו לא היה קשר בריא ומה גם שבת הזוג המותקפת בעצמה לא טמנה ידה בצלחת ואף לא חסכה שבטה מהנאשם.

פרמטר נוסף אותו לקח בית המשפט בחשבון הוא השתלבותו של הנאשם בתהליך הטיפולי שהביא את קצין המבחן להמליץ לאחר מעשה להימנע מהרשעתו.

המלצה זו לא אומצה כיוון שבספו של דבר התיק נסגר בהסדר טיעון והמדינה מצידה התנגדה בחריפות לזיכוי בתואנה שמדובר בכתב אישום חמור.

בסופו של דבר הנאשם לא הושלך לכלא והפרשה הסתיימה בכך שהוא הועמד לפיקוח של רשות המבחן לתקופה של 12 חודשים והוחתם על כתב התחייבות בסך של 7,500 ₪ למשך שנתיים שבמהלכן התחייב להימנע מכל עבירות אלימות שהיא.

מלבד תסקיר של שירות מבחן, אפשר שעל נאשם שהורשע בעבירת תקיפה יושת עונש של עבודות שירות בלבד.

דוגמא לפסק דין על עבירת תקיפה

דוגמה למקרה כזה היה בפסה"ד שבעניין מדינת ישראל נ' לוי. היה זה מקרה של בן שתקף את אביו במהלומות אגרוף תוך שאיים עליו שירצח אותו.

>>> הפורום לענייני פלילים <<<

כשאחותו התערבה הוא משך בשערה ונשך אותה. בני המשפחה ניסו להשתלט על הבן הסורר אך לשווא. לאחות נגרמו חבלות קשות בעקבות הנשיכה שהטביעה בה סימני נגיסה עמוקים ומדממים.

חמור מכך הוא שבניגוד למקרה הקודם שהוזכר לעיל, לא מדובר באדם שהוא מחסידי אומות העולם ומאחורי הנאשם כבר השתרכה היסטוריה ארוכה של עבירות אלימות ובכל זאת ביהמ"ש נמנע ממאסרו.

ראיה לכך היא העובדה שבמעמד הגשת אותו כתב אישום כבר עמד לחובת הנאשם מאסר מותנה בגין אותן עבירות בדיוק ולתקופה של ארבעה חודשים.

כיצד נימק ביהמ"ש את גישתו המקלה? גם כאן התחשב ביהמ"ש בתסקיר שירות המבחן אשר קבע כי יש לנהוג בנאשם לפנים משורת הדין  עקב היותו בעל קשיים נפשיים ותעסוקתיים וקווים אישיותיים שאינם חזקים דיים כאשר בד בבד החל הנאשם זה מכבר לצעוד בנתיב השיקומי ולהתקדם בו.

בנוסף לכך התחשב בית המשפט בהודאת הנאשם ובהבעת החרטה מצידו, ולכן גם בחר להטיל עליו 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל ולהפעיל את המאסר המותנה באופן שחציו ירוצה במצטבר וחציו בחופף לעונש שהוטל עליו, כך שסך הכול ירצה 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

לקריאה נוספת: עונש מאסר על תנאי

עוד גזר בית המשפט על הנאשם מאסר מותנה בן 5 חודשים למשך 3 שנים והעמידו בפיקוח שירות המבחן לתקופה של 18 חודשים.

ניתן אם כן ללמוד כי חרף העובדה שהחוק עצמו קובע עונשי מאסר עבור כל עבירות התקיפה באשר הן, אין זה בהכרח אומר שזה אכן יהיה עונשו של העבריין וביהמ"ש יאזן תמיד בין שיקולי הענישה לבין שיקולים נוספים כמו מידת הרחמים והצורך בשיקומו של הנאשם.

בכל מקרה בו האושמת בתקיפה יש לפנות בדחיפות לעורך דין פלילי על מנת לקבל את ההגנה הטובה ביותר.

לקבלת סיוע אישי ומהיר ליחצו: יעוץ משפטי בענייני פלילים