מקרה הרצח של אביטל רוקח ז''ל

לפני ימים ספורים נתקלנו בפרשת רצח מזעזעת של המנוחה אביטל רוקח (אותה נכנה מעתה "המנוחה") שנרצחה ככל הנראה (לכאורה) ע"י בעלה שמואל דטיאשווילי (אותו נכנה מעתה "החשוד"). 

מה קרה בפרשה זו? ואיזה כתב אישום יוגש נגד החשוד? מה תצטרך המדינה להוכיח כדי להראות כי הוא לכאורה שביצע את הרצח?

חשוב להבהיר כי הנאמר בכתבה זו אינו מהווה את דעתו של המחבר, אלא רק את העובדות הידועות לו מהעיתונות. הניתוח המשפטי המוצג הוא בהתאם לידוע למחבר בעת כתיבת שורות אלו.

תיאור הפרשה

מדובר בפרשה עצובה, ודיי מקוממת. משום שמדובר במשפחה שידעה וחוותה בעבר אלימות מהחשוד.

לא זו בלבד, שרק בשבוע שעבר החשוד נעצר ע"י המשטרה לאחר שתקף את המנוחה, ואיים עליה. כבר אז, בית המשפט הורה על מעצרו, אך לאחר מכן המשטרה החליטה לשחררו.

קיראו בהרחבה על שחרור ממעצר

מנגד, הסיפור מקבל תפנית נוספת, בדמות העבודה שהמנוחה סירבה לעזוב את הבית וללכת למקלט, בטענה דיי מוצדקת, כי ביתה הוא ביתה, והיא אינה מעוניינת לעזבו.

נגד החשוד אף הוצא בעבר צו הרחקה מאשתו (שמכונה בשפה המשפטית "צו הגנה") מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991.

הראיות נגד החשוד

בתקשורת פורסמו תמונות המראות את החשוד רגעים אחרי האירוע מגואל בדם. בנוסף, קיימת גם היסטוריה משפחתית של אלימות מצד החשוד, שגם היא עשויה לשמש ראיה נגדו בהליך משפטי (ראיה שתוכיח "דרך התנהגות").

חשוב להבהיר, שכדי להרשיע אדם בעבירת רצח, תצטרך המדינה שלל ראיות, עדויות נגד החשוד. ככל עבירה פלילית, המדינה תצטרך להוכיח כי החשוד ביצע את המעשה מעבר לכל ספק סביר.

לקריאה נוספת: סעיף 307 לחוק העונשין - איום בכתב לרצוח

כתב אישום בעבירת רצח והעונש בגינה

ככלל, עבירת הרצח מנויה בחוק העונשין, התשל"ז- 1977. סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין קובע כי "הגורם בכוונה תחילה למותו של אדם" מבצע בעצם- "רצח".

כאשר המדינה רוצה להגיש נגד חשוד כתב אישום בגין עבירת רצח היא תעשה זאת בבית המשפט המחוזי, כאשר במשפט בגין עבירת רצח ידונו שלושה שופטים. כך גם יהיה בעניין החשוד בו אנו עוסקים במאמר זה. העונש על עבירת רצח, הוא מאסר עולם, כעונש חובה.

כיצד מוכיחים עבירת רצח?

כדי להוכיח כי בוצעה עבירת רצח יש להוכיח שני יסודות, יסוד עובדתי ויסוד נפשי. היסוד העובדתי בא לידי ביטוי בכך שעל המדינה להוכיח כי החשוד ביצע את העבירה פיזית, וכי אופן הביצוע של החשוד גרם גם לתוצאה. במקרה זה התוצאה היא מותה של המנוחה.

כמו כן, יש להוכיח יסוד נפשי, דהיינו המדינה תצטרך להוכיח כי החשוד היה מודע לכך שהוא מבצע עבירת רצח, הוא מודע לכך שהמעשה שלו יוביל למותה של המנוחה.

בנוסף, לעבירת רצח באופן ייחודי ישנם עוד שלושה יסודות חשובים שעל המדינה להוכיח, הקבועים בסעיף 301 לחוק העונשין, כדלקמן:

(1)    הכנה- המדינה תצטרך להוכיח כי החשוד הכין את מעשה הרצח מראש, לדוגמא- הוא קנה סכין או גרזן מראש כדי לבצע את המעשה.

(2)    החלטה להמית- המדינה תצטרך להוכיח כי החשוד החליט להמית את המנוחה, בין אם לפני האירוע ובין אם תוך כדי תקיפה סתמית. לדוגמא- יש להראות כי רצח בוצע מראש, ולא כתוצאה מהגנה עצמית.

(3)    כוונה תחילה- המדינה תצטרך להוכיח כי הייתה לחשוד כוונה מראש לרצוח את המנוחה. לדוגמא, אם אדם הורג מישהו בתאונת דרכים, אין מדובר ברצח אלא בהריגה, כי הפוגע בתאונה לא רצה מראש להמית את הנהג השני. מנגד, מי שמכין סכין, מתכנן שעת הגעה, ומתכנן לדקור אדם אחר כדי להרגו, אז הוא רוצח כי הייתה לו כוונה תחילה.

מומלץ לקרוא בנושא: עבירות תעבורה

אם הוכח כי חשוד ביצע עבירת רצח, מבלי לקיים את היסודות הללו, אז לא ניתן להרשיע אותו ברצח, אלא בהריגה או בעבירה פחותה.

כמו כן, ישנם מקרים בהם מתברר כי אדם ביצע רצח אך הוא לא כשיר נפשית לעמוד לדין, או שכשרותו הנפשית מעידה כי אין הוא מודע למעשיו, ואז הוא לא יכול לשאת בעונש אך מקרים אלו הם חריגים מאוד.

עבירת הרצח היא עבירה שלא קל להוכיח, המשפטים בגין עבירות רצח לוקחים זמן רב, וכוללים עדים רבים, מסמכים, ראיות מדעיות וכך הלאה. על המדינה הנטל להוכיח את ביצוע העבירה, ואת כל היסודות שפורטו במאמר זה.

אולי זה הזמן לבדק בית?

במקרה בו אנו עוסקים, מדובר במקרה רצח מזעזע, אך בל נשכח כי טרם הוגש כתב אישום נגד החשוד. נכון לעתה, החשוד הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו.

טרם ידוע האם החשוד אכן היה מודע למעשיו, או שמא היו לו סייגים לאחריותו הפלילית. נכון לעתה המשטרה חוקרת את המעשה.

מדובר במקרה שייתכן וניתן היה למנוע אילו החשוד לא היה משוחרר לביתו זה מכבר, כך שמעבר לסוגיה המשפטית שמעלה עבירת הרצח, ובפרט במקרה זה, ייתכן וגם מערכת אכיפת החוק תצטרך לעשות בדק בית. ימים יגידו.

 לחץ כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי!