עבירת סחיטה וסחיטה באיומים – סעיף 428 לחוק העונשין

חייגו לייעוץ אישי: 072-336-0520עו"ד לענייני פלילים ותעבורה 24 שעות ביממה
 פלילים ודיני תעבורה - עורך דין לשרותך
חוות דעת מקצועית בענייני פלילים:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה בפלילים >>

לדעת יותר על עבירת סחיטה וסחיטה באיומים


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 () דירוגים | דירוג ממוצע ()
stars - based on reviews

Hebrew

כמה פעמים קיבלנו עצה טובה מחבר לעבודה או מקרוב משפחה הרוצה בטובתנו? אותו חבר או קרוב, לרוב לא ידרוש מאתנו תמורה כשלהי, או לחילופין יכריח אותנו למלא אחר עצתו.

שערו בנפשכם, שאותו חבר לעבודה היה מייעץ לכם לנקוט בפעולה כלשהי, ואגב כך מציין באוזניכם, כי אם לא תפעלו על פי "עצתו", ציפור קטנה תלחש לבוס על כל אותם פעמים בהם לא הגעתם לעבודה ומישהו החתים את כרטיס הנוכחות במקומכם.

האם מדובר בעצה, אזהרה, סחטנות? ובכלל, מה ההבדל בין סחיטה, סחיטה באיומים, הוראה, אזהרה או מתן עצה?

מהי סחיטה באיומים?

סעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 מגדיר את הסחיטה באיומים כאיום על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע מעשייתו.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי בענייני פלילים!

העונש על עבירה זו הינו 7 שנות מאסר. במידה והתקיים המעשה או המחדל, מטיל המחוקק עונש חמור יותר בן  9 שנות מאסר.

ניתן לראות אם כן, כי ראשית, הסחיטה יכולה להתבצע בעל פה, בכתב או בהתנהגות. שנית, המעשה או המחדל הצפוי להתממש עשוי להיות בעל אופי פיזי, אך לא רק. המעשה או המחדל יכול להיות גם בעל אופי כלכלי,  פגיעה במוניטין וכד'.

מדובר בסחיטה או לא?

פסיקת בתי המשפט קבעה מספר מבחנים שנועדו לענות על השאלה האם מדובר בסחיטה או לא:

א)    בע"פ 103/88 - משה ליכטמן נ' מדינת ישראל, נקבעו שני מבחנים מצטברים שנועדו לאבחן האם מדובר בסחיטה באיומים. המבחן הראשון הוא מבחן השליטה: האם יש לסוחט שליטה / השפעה על אפשרות התממשותה של הסכנה עליה הוא מתריע.

במידה והתשובה לשאלה זו היא חיובית, הרי שמדובר באיום ולא באזהרה גרידא. המבחן השני הינו מבחן המהות.  במסגרת המבחן הזה יש לבחון בעיניים אובייקטיביות את הנסיבות בהן נאמרה האמירה.

>>> הפורום לענייני פלילים <<<

ב)    בע"פ 6368/09 מתן זקן נ' מדינת ישראל הוצע מבחן נוסף (אשר דומה באופיו למבחן שנקבע בפרשת ליכטמן) והוא מבחן ההקשר. על פי מבחן זה, עלינו לענות על שלוש השאלות הבאות: מה נאמר, מי אמר את האמירה, מדוע נאמר הדבר.

השאלה הראשונה והשניה נועדו לבדוק את טיב הקשר בין הנאשם לבין מעשה האיום (וכך ניתן יהיה ללמוד על אופי המעשה), בעוד שמטרתה של השאלה השלישית הינה

לבחון מה הייתה הכוונה העומדת מאחורי האמירה. רק לאחר שקלול מצטבר של שלוש התשובות, ניתן יהיה לקבוע האם מדובר בסחיטה באיומים או לחילופין, במתן עצה/אזהרה.

קיראו גם על: מכתב איום ברצח

כיצד נדע להבחין בין עצה או אזהרה, לבין איום ?

אם נחזור לרגע לדוגמא שהוצגה בתחילת המאמר, הרי שאם העצה אותה נתן אותו חבר לעבודה, ניתנה בתשובה לשאלה: "האם כדאי לי להמשיך להיעדר מהעבודה ולבקש מאחרים להחתים את כרטיס הנוכחות ", הרי שתשובתו של החבר עשויה להיות לא יותר מעצה או אזהרה ידידותית שנועדה להגן עלי מפני סכנות העתידות לבוא.

לעומת זאת, אם אותו חבר אמר לנו לגנוב כספים מקופת החברה ולהעבירם לחשבונו, שאם לא כן, הבוס יגלה אודות ההיעדרויות, בוודאי שבמקרה כזה מדובר, ככל הנראה, בסחיטה באיומים.

מובן כי, יש לבחון כל מקרה לגופו בטרם נכריע לכאן או לכאן.

לפניה וקבלת יעוץ משפטי מיידי בענייני פלילים ליחצו כאן!


תאריך: 14/01/2015 13:51



TEST