כניסה לישראל שלא כחוק – סעיף 12 חוק הכניסה לשיראל

חייגו לייעוץ אישי: 072-336-0520עו"ד לענייני פלילים ותעבורה 24 שעות ביממה
 פלילים ודיני תעבורה - עורך דין לשרותך
חוות דעת מקצועית בענייני פלילים:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה בפלילים >>

כניסה לישראל שלא כחוק


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 () דירוגים | דירוג ממוצע ()
stars - based on reviews

Hebrew

בסקירה שלפניך נסביר על עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בסעיף חוק זה נעשה שימוש בדרך כלל במקרים של כניסת פלסטינים שטחי מדינת ישראל, ללא אישור מתאים ובניגוד לחוק.

תושב הגדה המערבית נכנס לישראל שלא כחוק. הוא נתפס, והוגש נגדו כתב אישום. להגנתו הוא טען כי בשטחי הגדה המערבית הוא מאוים ע"י אנשים שרוצים לרצוח אותו, משום ששימש כסייען לרשויות הביטחון הישראליות. מה קבע בית המשפט?

לפנינו דיון בהליך ת"פ (רמ') 26621-04-14 מדינת ישראל לשכת התביעות - שלוחת רמלה נ' פלוני.

עובדות המקרה

פלוני הוא יליד שנת 1962, הוגש נגדו כאמור כתב אישום בגין עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק. הנאשם לא חקר עדים במהלך משפטו אלא ביקש רק להעיד בעצמו ולסכם את טענותיו.

בעדותו טען שבשנות השמונים הכיר שני חברים תושבי הגדה המערבית ששימשו כסייענים של השב"כ. הם הציעו לו לשמש כסייען לטובתם תמורת כסף. לא היה לנאשם מגע עם שירות הביטחון הישראלי אלא רק עם שני חבריו.

יש לך שאלה?? לחץ >>> הפורום לענייני פלילים <<<

בשלב מסוים הוא נחטף ע"י החמאס שחשד בו כסייען, הוא עונה קשות, הוכה במשך תקופה, עד אשר גופתו הושלכה ברחוב משום שחוטפיו סברו כי הוא מת מהמכות שהפליאו בו.

הוא פונה לבית חולים בישראל ושהה שם במשך תקופה, אז הוא נפגש עם סוכני שב"כ שהציעו לו לעזוב את האזור עקב הסכנה הנשקפת לחייו.

קיראו בהרחבה על: עבירת תקיפה - סעיף 378 לחוק העונשין

הנאשם קיבל את עצתם של אנשי השב"כ ועבר להתגורר בשטחי הקו הירוק. הוא התחתן, ונולדו לו שני ילדים.

בשנת 1995 הוא נתקל באדם ששימש כשוטר ברשות הפלסטינית עמו הייתה לו היכרותו קודמת. אותו אדם עקב אחריו וגילה את מקום מגוריו. בלילה אחד הגיעו לביתו עשרים רעולי פנים על מנת לתקוף אותו, הוא הצליח להימלט.

עד היום שנעצר והוגש נגדו כתב אישום הוא המשיך להתגורר בישראל, הוא ניסה להתפרנס מעבודות מזדמנות, והוא אף לא אחת נעצר ונפתחו לו 8 תיקים פליליים בגין עבירה דומה, של כניסה לישראל שלא כחוק.

קיראו: כיצד מוחקים רישום פלילי??

בשנת 2012 הוא פנה לוועדת מאוימים, שכוללת קציני צבא ואנשי שב"כ. ועדה זו מעניקה היתרי שהייה לאנשים שמאוימים בשטחי הגדה המערבית או רצועת עזה. הועדה דחתה את בקשתו לקבלת מעמד תושב קבע. לאחר מכן הוא הגיש עתירה לבג"ץ, עתירתו מתבררת בימים אלו.

הנאשם טען כי יש לזכותו מעבירה על חוק הכניסה לישראל, משום שבעניינו מתקיימת הגנה הצורך. הגנת הצורך היא הגנה שמוענקת לנאשם שאומנם ביצע עבירה, אך ביצעה משום שהיה צריך לעשותה עקב סכנה לחייו.

טענה נוספת אותה טען הנאשם היא הגנת זוטי הדברים. טענה זו גם היא טענה משפטית שמתייחסת למקרים שוליים, שבהם אין מקום לנהל הליך פלילי. בנסיבות העניין טען הנאשם כי אין מקום להגיש נגדו כתב אישום לאור נסיבותיו הייחודיות.

אך הטענה העיקרית אותה העלה הנאשם היא טענה של הגנה מן הצדק. טענה זו היא טענה המופנית כלפי שיקול דעתה של הרשות, במקרה זה התביעה.

כדי שבית המשפט יזכה אדם מעבירה בשל טענה של הגנה מן הצדק יש להראות כי הגשה של כתב אישום בהליך פלילי נוגדת את המוסר ואת הצדק הטבעי.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט קבע כי מי שצריך להוכיח כי מאוים הוא בשטחי הרשות הפלסטינית, עליו הנטל לעשות כן: "תושב האזור שטוען שנשקפת סכנה לחייו באזור ולכן מבקש לקבל היתר או אשרת שהייה בישראל על ידי פניה לוועדת המאוימים על מנת שתשקול אם יש מקום להמליץ בפני מפקד האזור או שר הפנים על הנפקת ההיתר, עליו הנטל להוכיח את טענתו".

בית המשפט לא קיבל כמהימנה את טענתו של הנאשם, במיוחד לאור העובדה שבעבר בהליכים הקודמים שהיו בעניינו בגין עבירה דומה, כלל לא טען טענת מאוימות: "בכל אחד משבעת ה"צמתים" (שבע הרשעותיו בעבירת הכניסה לישראל שלא כחוק) הנאשם לא העלה ולו בדל טענה שסיבת כניסתו לישראל נעוצה בהיותו מאוים באזור בשל חשד שסייע לכוחות הביטחון הישראליים".

בית המשפט דחה את טענת הנאשם לזוטי דברים, וקבע כי היה מקום להגיש נגדו כתב אישום, ואין מדובר בעבירה שולית.

לאמור: "על פניו לא מדובר בזוטי דברים ולא ניתן לומר שכניסתו לישראל היא בגדר מעשה "קל ערך" וכי האינטרס הציבורי מחייב שלא להגיש כתב אישום. יתר על כן, כפי שציינתי לעיל, הראיות שהובאו בפניי, אין בהן די בכדי לבסס את טענתו של הנאשם שקיימת סכנה מידית לחייו באזור".

באשר לטענה בדבר הגנת הצורך, קבע בית המשפט כי כלל לא הונחה לו תשתית ראייתית מטעם הנאשם ממנה ניתן ללמוד על מאוימות כלפיו. למעט האירוע שהוזכר לעיל משנת 2002, אין כל אינדיקציה לחשש לחיי הנאשם נכון להיום.

לבסוף, הרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

למידע נוסף: הגשת ערעור על החלטת בית המשפט

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מעו"ד פלילי


תאריך: 16/12/2014 12:23



TEST