המשמעות המשפטית של ענישה על תנאי

אחד העונשים הקבועים בחוק הוא עונש על תנאי. אין ספק כי מדובר בחלופה נוחה וטובה יותר מאשר אופציית המאסר בפועל.

ענישה על תנאי, כמוה כאזהרה, בית המשפט מזהיר את הנאשם לבל ישוב על מעשיו ובשל נסיבות משפטיות רלוונטיות כגון היעדר עבר פלילי, הבעת חרטה ועוד, מסתפק בית המשפט באזהרה.

זה לא כזה פשוט, כי אין מדובר בסוג של "נו, נו, נו", אלה באזהרה של ממש שבתוכה גלום פוטנציאל ממשי של עונש בפועל. המשמעות של עונש מאסר על תנאי היא כי לו יעבור הנאשם עבירות פליליות נוספות בתקופה אותה קבע בית המשפט (בין שנה לשלוש שנים), הוא עלול לרצות מאסר בפועל בהתאם לתקופה שנקבעה בגזר הדין.

זאת כמובן בנוסף לעונש הצפוי בגין ביצוע העבירות הנוספות שביצע. ספקטרום העבירות שייכלל בעונש על תנאי, יהיה בדרך כלל ממשפחת העבירות שבגינן הורשע הנאשם מלכתחילה (עבירת רכוש מול עבירת רכוש, גניבה מול גניבה וכו').

מטרתו של מאסר על תנאי היא ליצור הרתעה ולמנוע מהנאשם לשוב ולבצע עבירות פליליות נוספות, לבל ימצא עצמו מאחורי סורג ובריח.

לעיתים, יש בענישה זו הצלחה בהוצאת הנאשם ממעגל הפשיעה, אך הדגש הוא על המילה לעיתים. מאסר על תנאי יכול במקרה הקל, להיגזר כעונש יחיד על ביצוע עבירה פלילית ובמקרה החמור יותר, הוא יהווה תוספת לתקופת המאסר בפועל לזו שנקבעה.

מאפייני התנאי ככלי ענישה: בר הפעלה מול חב הפעלה

בבואנו לנתח את מאפייניו של המאסר על תנאי, נדגיש תחילה את משכה של תקופת התנאי כפי שהיא קבועה בחוק. במקרה בו בית המשפט לא הורה אחרת אזי תקופת התנאי מתחילה מיום גזר הדין.

עוד יקבע בית המשפט את משכה של תקופת התנאי שהמסגרת הקבועה בחוק, נעה בין שנה לשלוש שנים. כאמור, במהלך תקופה זו, נאסר על הנאשם לבצע את העבירות שנקבעו בגזר הדין שבו הוטל התנאי ובזמן תקופת התנאי יהיה האדם תחת פיקוח מתמיד של הרשויות.

ובכן, מהו למעשה התנאי להפעלת עונש על תנאי? התנאי הבסיסי להפעלת עונש על תנאי, הוא הרשעה בעבירה נוספת בתקופת הזמן שנקבעה בעונש התנאי עצמו (בין שנה לשלוש שנים), בתקופה זו יהיה על הנאשם לנהוג במשנה הקפדה וזהירות.

כעת נדון בשני סוגי עונשי מאסר על תנאי העיקריים, מאסר בר הפעלה ומאסר חב הפעלה.

מאסר על תנאי בר הפעלה

עונש זה רלוונטי למקרים בהם עבר המורשע עבירה מן העבירות המנויות בתנאי ובמסגרת תקופת התנאי (1-3 שנים), אז רשאי בית משפט להפעיל את התנאי, שהופך להיות מאסר בר הפעלה.

שימו לב, בית המשפט רשאי להורות על הארכת המאסר על תנאי לתקופה נוספת וסוגיה חשובה זו, תדון מיד בהמשך.

מאסר על תנאי חב הפעלה

כאשר בתוך תקופת התנאי עבר הנאשם המורשע יותר מעבירה נוספת אחת, הופך המאסר להיות חב הפעלה, כלומר על בית המשפט חלה חובה להפעיל את המאסר על תנאי.

במקרה שמאסר על תנאי הוארך זו הפעם השנייה, הוא הופך להיות מאסר על תנאי חב הפעלה ובית המשפט חייב להפעילו. גם כאן יש החרגה שתדון בהמשך. 

מאסר מותנה בזמן חופשת אסיר

מקרה נוסף ושכיח פחות, הנו במקרה של נאשם שהעונש שנגזר עליו כולל בחלקו האחד מאסר בפועל ובחלקו האחר, מאסר על תנאי.

ובכן, המקרה הנ"ל דן במצב בו הנאשם המרצה עונש מאסר בפועל יוצא לחופשה שבמהלכה הוא מבצע עבירה המפרה את התנאי. במקרה קיצוני זה, המאסר על תנאי יופעל נגדו ותקופת התנאי תחול רק מיום השחרור.

האם ניתן להתגבר על תנאי המפעיל ענישה?

נתחיל מהסוף, התשובה היא כן. ניתן להתגבר על תנאי המפעיל ענישה. כיצד? ובכן, בית המשפט ניהנה מסמכות רחבה במקרים של עונש על תנאי, עד כדי כך שבמקרים רבים הוא יכול למנוע מכך שהתנאי ימומש.

החוק מעניק לשופט את היכולת להאריך את תקופת התנאי במקום להפעילו. יתרה מכך, גם במקרה בו הורשע הנאשם בעבירה על עונש התנאי וגזר דינו הופעל, יכול הנאשם להגיש ערעור.

בית המשפט יכול במקרים אלה, להורות כי הפעלת המאסר בפועל תושהה ותהיה כפופה לתוצאותיו של הערעור. בנוסף, במקרים מסוימים ועל אף חובת הפעלת התנאי, יכול בית המשפט להורות כי הוא לא יופעל.

החלופה עליה יורה בית המשפט היא אחת מהשתיים, חידוש או הארכה של המאסר על תנאי לתקופה נוספת של שנתיים לכל היותר. הבנתם נכון, ניתן להתגבר על תנאי המפעיל עונש על תנאי.

מחקר חדש שנעשה בשנים האחרונות, העלה כי עונש המאסר המותנה מופעל במרבית המקרים בחפיפה לעונש על ביצוע העבירה ולא בנוסף אליו כפי שנקבע בחוק. לא אחת מתברר כי גזר הדין משפיע דווקא על השופטים שנרתעים מחומרת המאסר הממושך, מה שהופך במקרים רבים את עונש התנאי מאקדח טעון לאקדח קפצונים.

עוד עולה מהמחקר כי רק ב-13% מהמקרים, הופעל התנאי במצטבר למאסר החדש, כפי שנקבעה ברירת המחדל בחוק. כל זאת, לעומת 27% מהמקרים בהם המאסר המותנה ניתן בחפיפה למאסר החדש.

נתון נוסף שהוצג במחקר מעלה כי ב-23% מהמקרים החליט בית המשפט כי העונשים ירוצו בחפיפה חלקית, וב-37% הסתפק בהארכת תקופת התנאי. מסקנה נוספת שעלתה מהמחקר היא העובדה שכנגד הנאשם עומד מאסר על תנאי, משפיעה על שיקול דעת השופטים הדנים בעבירה החדשה.

שימו לב לנתון הבא שקובע כי במקרים מעין אלה, יורד הסיכוי ששופט יגזור על הנאשם מאסר בפועל (בגין העבירה החדשה) בפי 1.5. המשוואה העולה מהמחקר היא  שככל שהמאסר על תנאי העומד לחובת הנאשם ארוך יותר, כך מצטמצמת ההסתברות שיוטל עליו מאסר בפועל.

משמעות הדבר היא שבמקום שהתנאי ישמש כגורם התרעה לעבריין האנשם, נראה כי הוא מרתיע דווקא את השופט שגוזר את העונש בגין העבירה החדשה.

המסקנה העולה מהמציאות המשפטית בישראל היא כי בסופו של דבר ניתן להתגבר באופן לא מסובך כל כך על הפעלת עונש "התנאי", זאת כמובן בהתאם לנסיבות אישיות של הנאשם ובאמצעות יכולותיו של עורך דינו בהעברת אותן הנסיבות לבית המשפט.

עורך הדין יהיה חייב להוכיח לבית המשפט כי הענשה יתרה של הנאשם באמצעות הפעלת עונש התנאי, אינה הכרחית ואף תזיק לנאשם באופן קשה.

יתרה מכך, ניתן לערער על הקשר של התנאי שנקבע לבין העבירה הנוספת בגינה הואשם החשוד. נזכיר, עונש על תנאי ניתן לעיתים על הישנות של עבירות זהות או דומות, מה שמעניק פתח לפרשנות מטעמו של עורך הדין של הנאשם. ייעוץ משפטי מקצועי ומנוסה, יוכל בהחלט להתגבר על הפעלתו של עונש על תנאי.

קריאה נוספת: המרת עונש מאסר בעבודות שרות