לדעת יותר על שותפות לדבר עבירה

המשפט הפלילי מתייחס לאחריות לא רק של המבצע העיקרי של העבירה אלא גם לאחרים המהווים צדדים לעבירה. סוגיית האחריות של מי שנוטל תפקיד במסגרת ביצוע המעשה האסור לחוק שאינו בהכרח המבצע העיקרי מוסדרת בסימן ב' לחוק העונשין תשל"ז-1977.

סעיף 29 לחוק העונשין מתייחס לסוגיה של שותפות לדבר עבירה המכונה בלשון החוק ביצוע בצוותא. סעיף 29(א) קובע שההגדרה של מבצע העבירה כוללת גם את מי שביצע אותה מטעם אדם אחר וגם את אלו המצבעים בצוותא.

סעיף 29(ב) קובע שמבצעים בצוותא הם אלו המשתתפים בביצוע העבירה תוך עשיית פעולות לצורך ביצועה ואין הבדל אם כל הפעולות נעשו יחד או שחלק נעשו על ידי פרט מסוים וחלק על ידי אדם אחר.

מהם יסודות העבירה?

לצורך הרשעה של מעורבים נוספים באותה עבירה המיוחסת למבצע העיקרי חובה על המאשימה להוכיח מעל לספק סביר שהפרט ביצע פעולות לצורך עשיית העבירה כחלק מהיסוד העובדתי ושהתקיים אצלו גם היסוד הנפשי של אותה עבירה מסוימת.

אמות המידה הקיימות בפסיקה המתייחסות ליכולת של המבצע בצוותא להשפיע על ביצוע העבירה והמהות של הפעולות שהוא נדרש לבצע לצורך הטלת האחריות הנן רחבות יחסית.

>>> הפורום לענייני פלילים <<<

כך הגדרות אלו מאפשרות לכלול במסגרת שותפות לדבר עבירה גם שותפים שהיסוד הנפשי שלהם היה דומה לזה של המבצע העיקרי גם אם חלקם מבחינה אקטיבית היה קטן באופן יחסי.

המבחן להיותו של הפרט מבצע בצוותא הוא מבחן השליטה הפונקציונאלי. דהיינו, מבצעים בצוותא הם אלו הנוטלים חלק במסגרת של שותפות לדבר עבירה, הם שולטים באותן פעולות המנוגדות לחוק יחד עם השותפים שלהם, הם משתתפים במסגרת קבלת ההחלטות המשותפות על עשיית העבירה והם חלק מהתוכנית להגשמה של אותו מעשה או מטרה האסורים לפי החוק.

לקריאה נוספת: סעיף 244 לחוק העונשין - שיבוש הליכי משפט

המבצע בצוותא פועל יחד עם השאר באופן שכל אחד מאותם פרטים שולט על ביצוע המעשה האסור וכל אחד מהמבצעים תורם למעשה תרומה פנימית לפעילות העבריינית. אין רלבנטיות לעניין ההחלטה על הפרט כנוטל חלק במסגרת שותפות לדבר עבירה לשאלה האם ביצוע העבירה הושלם.

למרות שהמבחן בעיקרו הוא מבחן השליטה, במקרים בהם פעילות של משתתף מסוים במסגרת ההתרחשות עלתה לכדי ניסיון לבצע עבירה, גם אם המאשימה לא מצליחה להוכיח שליטה עדיין ייתכן וייקבע שאותו פרט נחשב למבצע בצוותא.

פסיקה רלוונטית

עפ 441/72 מרדכי בשן (אגמי) נ' מדינת ישראל - הנאשם הורשע במספר עבירות בניהם, קשירת קשר לביצוע פשע ושותפות לדבר עבירה, כל זאת מאחר והמערער תיכנן ביצוע שוד במלון "בזל" עם חברו אך לאחר ויכוח בניהם החליטו לבטל את המעשה.

קיראו: יסודות עבירת הגניבה והדרך להרשעה בפלילים

כחמישה חודשים לאחר מכן ביצע חברו את השוד האמור ועל כן נשפט גם המערער במשפט קבע בית המשפט מאסר בפועל של שנתיים וחצי, הנאשם הגיש ערעור לבית המשפט וזה קבע בערעורו כי יש להסיר את אשמת שותפות לפשע מאחר והמערער לא ידע על ביצוע הפשע, אך עם זאת בית המשפט החליט כי למרות הנסיבות הקיימות המערער נמצא אשם בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע ועל כן נקבע כי ירצה תשעה חודשים של מאסר בפועל ועשרים ואחת חודשים נוספים של מאסר על תנאי.

ליחצו כאן לפניה מיידית אל עורך דין פלילי