טביעת אצבע כראיה במשפט פלילי

כידוע לכולנו, לכל אדם ישנה טביעת אצבע מיוחדת משלו שהנה ייחודית אך ורק לו, כך שאפילו לתאומים זהים יש טביעות אצבע שונות.

מרקם פני העור של האצבעות, הן בכף היד והן בכף הרגל, איננו חלק, אלא בנוי ממעין קווי מתאר.

קווי מתאר אלו הנם קווים קבועים אשר נוצרים בעובר כבר בשליש השני של ההיריון ואינם משתנים במשך כל חייו של האדם וזאת עד למותו.

טביעת אצבע הנה הצורה של הטבעת האצבע וקווי המתאר שלה אשר מתקבלת מלחיצת האצבע על גבי משטחים שונים וכתוצאה מכך מותירה את חותמה עליהם בשל הפרשות ביוכימיות המופרשות מהעור.

לפיכך, טביעת האצבע מהווה מעין תעודת זהות פיזית שהאדם מותיר בכל דבר בו הוא יגע.

כיצד מתקבלת טביעת האצבע?

באמצעות בדיקה מיוחדת של טביעת האצבע ניתן לנסות לקשר בינה לבין האדם שלו היא שייכת.

עובדה זו הפכה את טביעת האצבע כאמצעי לזיהוי אנושי, במיוחד לצורך איתור עבריינים וחשיפתם במסגרת פעילות רשויות אכיפת החוק והמשטרה.

בארץ קיים מאגר טביעות אצבע במטה המרכזי של משטרת ישראל בירושלים בשם AFIS, אשר משמש גם לשם זיהוי של קורבנות אסון.

עם התפתחות המדע ואמצעי הזיהוי הפכה טביעת האצבע לאחת הראיות הפורנזיות / המדעיות, המשמעותיות ביותר במסגרת המשפט הפלילי בארץ ובעולם, בדומה לדגימות ד.נ.א. וכדומה. 

לשם כך נוהגים חוקרי המז"פ של המשטרה, מיד עם הגיעם לזירת אירוע העבירה, לאסוף טביעות אצבע בהקדם האפשרי ולנסות לזהות את בעליהן.

אם באמצעות בדיקה במאגר טביעות האצבע של המשטרה ואם באמצעות השוואתה לטביעות האצבע של חשודים פוטנציאלים בביצוע העבירה.

זוהי גם הסיבה מדוע המשטרה מבקשת מכל מי שנמצא בזירת העבירה שלא לגעת בה בידיים חשופות וזאת על מנת שלא לזהם את טביעות האצבע שעשויות להימצא בה.

איסוף טביעות האצבע יכול להתבצע בצורות שונות כגון העתקתן באמצעות סרט סלוטייפ לאחר פיזור אבקה או באמצעות שיטת סופרגלו אשר נעשית על ידי פיזור אדי דבק על המוצג וצילומו.

קראו בהרחבה: טענת הגנה עצמית בהליך פלילי

בשל אמינותה הגבוהה יחסית של טביעת האצבע, ניתן להרשיע בארץ אדם בביצוע עבירה פלילית על סמך גילוי טביעת אצבע שלו בזירת העבירה או על גבי חפץ אשר קשור לביצועה וזאת למרות שהמדובר בראיה נסיבתית ובלבד שניתן להסיק ממנה על פי מבחני ההיגיון וניסיון החיים מסקנה הגיונית אחת ויחידה לפיה לא נותר ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם, אך למעט במקרה בו יש לו הסבר סביר להימצאות טביעת האצבע שלו. 

יתרה מכך, ניתן להרשיע על סמך טביעת אצבע גם במקרה והנה הראיה היחידה הקושרת בין הנאשם לעבירה המיוחסת לו, אם כי במקרה כזה בית המשפט ינהג בזהירות יתירה בטרם ירשיע את הנאשם בהסתמך עליה בלבד.

כך, לדוגמא, נניח שסניף בנק דיווח למשטרה על פריצה שאירעה במהלך הלילה בסניף וגניבה של כספים רבים מתוך הכספת שלו, שרק לעובדי הסניף יש גישה מורשית אליה.

במקרה כזה ניתן לנסות לאתר טביעות אצבע על גבי הכספת אשר אינן שייכות לעובדי הסניף, במידה וגם הם נוקו מכל חשד, כמובן.

במידה והמזל שיחק לחוקרי המשטרה ועל הכספת נמצאו טביעות אצבע אשר זהות לטביעות אצבע של פורץ כלשהו שנכללו במאגר טביעות האצבע של המשטרה וזאת מבלי שהוא סיפק כל הסבר סביר להימצאותה על הכספת, אזי ניתן לומר שאירוע הפריצה פוצח ברמה גבוהה של ודאות.

אולם, למותר לציין כי לא תמיד זה מה שקורה במציאות של ימינו.

כך, לדוגמא, במידה ויסתבר שטביעת האצבע שנמצאה במקום שייכת לטכנאי כספות שהוזמן לסניף הבנק מספר ימים לפני הפריצה כדי לתקן את הכספת וכי האליבי שלו נמצא תקין וכשר ואין כל ראיה נוספת או מניע אשר יכולים לקשר בין הפריצה, אזי קרוב לודאי שהחשד כלפיו יוסר והוא ישוחרר.

מתי טביעת האצבע תוביל להרשעה?

יחד עם זאת, על פי הפסיקה, לא כל טביעת אצבע יכולה לשמש כראיה מהימנה אשר ביכולתה לבסס הרשעה במשפט פלילי.

לשם כך, עליה להתאים בלפחות 12 נקודות שונות לטביעת האצבע של החשוד בביצוע העבירה.

המדובר במעין נקודות מפגש של קווי המתאר המוטבעים בכף ידו של כל אחד מאיתנו ואשר ניתן לראותן באמצעות זכוכית מגדלת.

בנוסף, ישנה משמעות למיקום טביעת האצבע, כלומר, האם היא נמצאה בזירה עצמה או על גבי חפצים.

כאשר במקרה כזה יש להבדיל בין חפצים נייחים לבין חפצים שלא ניתן להזיזם וכן למידת הנגישות של אנשים נוספים למיקום בו נמצאה טביעת האצבע, חוץ מהנאשם עצמו.

>>> הפורום לענייני פלילים <<<

ניתן למצוא המחשה לאבחנה זו במסגרת הליך ע"פ 7293/97 ז'אפר נ' מדינת ישראל אשר התנהל בפני בית המשפט העליון.

במסגרת הליך זה נדון ערעורם של שני אחים שהורשעו בבית המשפט המחוזי בעבירת ביצוע שוד בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות.

ההרשעה התבססה, בין היתר, על אשה אשר ראתה את השודדים ודיווחה למשטרה על מספר הרכב הפרטי שבו השודדים נסעו בעת ביצוע השוד.

ברכב שנמצא התגלו טביעת אצבעו של האח הבכור על גבי שמשת הרכב וטביעת האצבע של האח הקטן על חפיסת סיגריות שנמצאה ברכב.

בית  העליון קבע כי מציאת טביעת אצבע זרה בזירת העבירה מהווה ראיה לכאורה כי בעל טביעת האצבע היה מעורב בביצוע העבירה.

באין הסבר סביר להימצאות טביעת האצבע, עשויה היא להספיק להרשעה. יחד עם זאת, משקלה של טביעת אצבע פוחת במקום שטביעת האצבע נמצאה על חפץ נייד.

לפיכך, קיימת אפשרות סבירה כי חפיסת הסיגריות הייתה בידיו של האח הקטן לפני ביצוע השוד ועברה ממנו לאחיו הבכור ובכך יש כדי לזכותו מחמת הספק.

לעומת זאת, מאחר שטביעת אצבעו של האחד הגדול נמצאה על גבי שמשת הרכב, אזי אין מתעורר לגביו ספק דומה.

בהתאם לכך, התקבל הערעור של האח הקטן ואילו ערעורו של האח הבכור נדחה.

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים חייגו: 072-3360520