למה חוקרי משטרה לא אוהבים עורכי דין?

חייגו לייעוץ אישי: 072-336-0520עו"ד לענייני פלילים ותעבורה 24 שעות ביממה
 פלילים ודיני תעבורה - עורך דין לשרותך
חוות דעת מקצועית בענייני פלילים:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה בפלילים >>

למה חוקרי משטרה לא אוהבים עורכי דין?


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 () דירוגים | דירוג ממוצע ()
stars - based on reviews

Hebrew

שוטר וחשוד נפגשים בזירת הפשע. תפקיד השוטר לאסוף ראיות קבילות כנגד החשוד. לשוטר יתרון מובנה על פני החשוד. השוטר נתמך על ידי מערכת מאורגנת, מיומנת ומצוידת בכל האמצעים הנדרשים לאיסוף הראיות .

לחשוד במקרה הטוב יש רק סנגור. אם מדובר בחשוד מסודר, מחובר ובעל אמצעים, בחיוג מקוצר אחד, יועמד לרשותו הסנגור הנבחר, המנוסה, והמפורסם. אם החשוד דל באמצעים ואינו מודע כלל לזכות ההיוועצות עם עורך דין השמורה לו בחוק, "הלך עליו".

השוטר החוקר יעדיף תמיד להיכנס לזירה עם החשוד הלא מיוצג. מובטח לו יתרון זמני. ההליך החקירתי יתחיל בדרך כלל עם חיפוש בבית החשוד ובמקום עבודתו. במהלכו יאספו מסמכים וכל תיעוד וציוד נדרש בכפוף למפורט בצו החיפוש שנחתם על ידי שופט.

החשוד יתבקש להתלוות לחוקר לתחנת המשטרה. בדרך לשם, יופעל מכשיר ההקלטה על ידי השוטר שינסה לדובב את החשוד ולהוציא ממנו הודיה בביצוע העבירות המיוחסות לו. חשוד בתול ומבוהל יתחיל לזמר בלי חשבון, יפליל עצמו וגם אחרים במידה והיו קשורים לביצוע העבירות.

בהגיעם לתחנת המשטרה, החוקר נדרש לפי החוק להזהיר את החשוד שכל מה שימסור עלול לשמש נגדו כראיה בכל הליך משפטי וזכותו של החשוד לשמור על זכות השתיקה כדי להימנע מהפללה עצמית.

אותו חשוד ימשיך לשתף פעולה. השוטר ירשום גרסתו שתימשך מספר שעות, בסופה, יחתים את החשוד כי ההודעה נגבתה מרצונו הטוב והחופשי והוא מאשר נכונותה בחתימה ידו. הדרך להגשת כתב אישום נסללה ללא מהמורות ומכשולים מיותרים.

בשלב הבא ולפי צורכי החקירה יודיע לו על מעצרו ל 24 שעות עד להבאתו לבית המשפט לצורך בקשת הארכת מעצר, כדי למנוע ממנו לתאם עדויות עם חשודים אחרים, מה שעלול לחבל בחקירה והישגיה.

בשום שלב, לא הודיע השוטר לחשוד על זכותו המעוגנת בחוק להתקשר לעורך דין. החשוד גם לא שאל ולא ביקש לממש את זכותו. הוא לא שמע עליה. השוטר היה חייב להשמיע לו וליידע אותו כבר בשלב החיפוש והנסיעה לתחנת המשטרה. הוא לא עשה זאת. הוא לא היחיד. עם חשוד מדופלם, מוכר ומיוצג זה לא היה קורה.

קיראו בהרחבה: חיפוש חיצוני על גופו של חשוד

יש שוטרים חוקרים המתוכנתים לציית להוראות החוק, כאשר מדובר בידוענים, מקושרים ובעלי מעמד ועוצמה אישית, פוליטית וחברתית. עם כאלו לא מתעסקים. היכולת שלהם לגרור את השוטר לבית המשפט בגין פגיעה בזכות ההיוועצות עם עורך דינו, עלולה לעלות לשוטר ביוקר ולעכב את קידום דרגתו.

עם פשוטי העם, נעדרי ייצוג וחיבור, החיים יותר קלים. לא תמיד ההרשעה מובטחת בבית המשפט. הראיות אמנם נאספו תוך פגיעה בזכות יסוד, אך בבית המשפט, התנהלותו של השוטר נחשפה ופגעה בשרשרת הראיות עד כדי פסילת קבילותן.

הסנגוריה הציבורית הוקמה בשנת 1996 בשביל אותם פשוטי עם ונעדרי יכולת כלכלית לממן עורך דין למקרה שיסתבכו בפלילים.

במבוא לדוח המסכם את פעילותה לשנים 2010-2011, דיווחה הסנגוריה הציבורית שערב כניסתו לתוקף של חוק הסנגוריה הציבורית, מרבית העצורים והנאשמים בישראל נשפטו ללא ייצוג וייעוץ משפטי. כ-60% מהנאשמים בבתי משפט השלום לא היו מיוצגים במשפטם, כ-85% מהקטינים לא יוצגו בבית המשפט לנוער ו-80% מהעצורים הובאו לבתי המשפט להארכת מעצר ללא ייצוג של עורך דין.

גם בסוגיה זו, חוסר השוויון המביך והמעצבן בין המרכז והפריפריה, בא לביטוי באופן בולט. שיעור הייצוג לעצורים ונאשמים בבתי המשפט במחוזות הצפון והדרום היה נמוך מאד בהשוואה לאלו שבמחוז המרכז.

בחלוף השנים ובזכות פעילות נמרצת ומקצועית של הסנגוריה הציבורית, התהפכה המגמה שנתמכה בשינויי חקיקה, תקנות והלכות פסוקות. מנתונים שנאספו על ידי הנהלת בתי המשפט ומובאים בדוח הסנגוריה הציבורית עולה, כי שיעור הנאשמים הלא מיוצגים בבית משפט השלום, עומד כיום על 15% בלבד. בניגוד לעבר הלא רחוק, רוב הקטינים העצורים, הנחקרים והנאשמים מיוצגים כיום על ידי עורכי דין. 

נשמע טוב ואופטימי. מה לגבי העצורים, האם גם לגביהם אפשר להתהדר בנתונים מעודדים.

בסנגוריה הציבורית סבורים שמה שקורה עם העצורים זו בעיה קשה ומתמשכת. מרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכותם להיוועצות עם עורך דין לפני חקירתם במשטרה. ברוב המקרים המשטרה מודיעה לסנגוריה הציבורית על דבר מעצר החשודים לאחר שנחקרו. ובמצב זה, אין תועלת בייצוג. השוטר החוקר השיג את מטרתו. החשוד שיתף פעולה והודה. מה תועיל לו ההתייעצות עם עורך דין בשלב זה.

לקריאה נוספת: זכויות העצור ומימושן על פי חוק

"על אף הוראות החוק והתקנות, לא מקפידה משטרת ישראל ליידע את כל העצורים על זכותם לסנגור ציבורי טרם חקירתם" קובע הדוח, שמגבה את קביעתו בנתונים סטטיסטיים. בשנת 2010 אחוז הבקשות לייצוג שהועברו לסנגוריה הציבורית באמצעות המשטרה עמד על 74.03% ואילו בשנת 2011 השיעור היה 73.2%. לטענת הסנגוריה, "מדובר בשיעור חסר של הודעות מהמשטרה על הייצוג, שיש מקום לשפרו". במחוז ירושלים שיעור ההודעות מהמשטרה מגיע ל–97% מה שמוכיח שאם רוצים להשתפר זה אפשרי בהחלט.

במחוזות דרום וחיפה אין שיפור משמעותי לעומת העבר. שיעור ההודעות עומד שם עדיין על 56% בלבד, לשנת 2011. וזה קורה לטעמה של הסנגוריה, "מאי קיום הוראות החוק והפסיקה על ידי משטרת ישראל שטרם גיבשה הנחיות מתאימות לחוקריה באופן שיאפשר את מימוש זכות ההיוועצות".

מתוך מצב עגום זה מתקבלת תוצאה מיותרת ומזיקה מבחינה חברתית וחוקית כעולה מלשון הדוח הדו שנתי: "זכות ההיוועצות לפני חקירה שמורה רק לנחקרים מיוחסים אשר דבר חקירתם נודע להם מראש והם לא מעוכבים ולא נעצרים, או לנחקרים מנוסים המודעים לזכויותיהם".

למרות האמור, מציינת הסנגוריה את השיפור שחל בהתנהלות המשטרה בעיקר בנוגע לחשודים קטינים ובמידה מסוימת גם לבגירים. לצד התפתחות חיובית זו, קובע הדוח בצער, "עדיין שיעורן הכולל של הודעות מהמשטרה בטרם חקירה מתוך כלל הפניות אל הסנגוריה הציבורית לייצוג חשודים הינו נמוך באופן מדאיג ועומד על 10.45% בלבד".

אפשר לשנות את תמונת המצב. זה לא בידי שמיים. זה בידי בני אדם עם סמכות, שחוקרים בני אדם. נדרש חריש עמוק של חינוך וענישה לא מתפשרת למי שעובר על החוק. שוטרים חייבים להפנים שהם יורים לעצמם ברגל כאשר הם עוברים על החוק ולא מיידעים בכוונה תחילה את החשוד בדבר זכות ההיוועצות עם עורך דין.

הם עושים זאת כדי שהסנגור לא ידפוק להם את החקירה. הם בונים על התמימות וחוסר הניסיון של נחקר מבוהל שיפצח את התיק. הם רק שוכחים דבר אחד חשוב. שהם בסך הכול החוקרים שאמורים לאסוף ראיות קבילות. הם לא שופטים חורצי דין.

במידה והתיק לא נסגר בהסדר טיעון ומתנהל משפט כהלכתו, קיצורי הדרך הבלתי חוקיים שעושה חוקר כנגד החשוד שלו, יצופו בבית המשפט ויסכנו את התיק. הראיות עלולות להיפסל, אם ישתכנע בית המשפט, ששלילת זכות ההיוועצות עם עורך הדין, הרעילה את עץ הראיות.

אז למה לא ללכת לפי הוראות החוק. זה קשה יותר. זה דורש יותר מאמץ ותחכום. אבל זה משתלם לחוקר באופן אישי ומקצועי ובעיקר לחשוד, שהפך לנאשם מבלי שזכויות היסוד שלו נפגעו ונרמסו סתם. כך צריך לפעול במדינה מתוקנת ולא במדינת משטרה חשוכה.

זקוקים ליעוץ משפטי דיסקרטי? לחצו כאן


תאריך: 27/04/2017 12:03



TEST