עקרונות בדיני העונשין בישראל - החטא ועונשו לפי שיטת המשפט שלנו

חייגו לייעוץ אישי: 072-336-0520עו"ד לענייני פלילים ותעבורה 24 שעות ביממה
 פלילים ודיני תעבורה - עורך דין לשרותך
חוות דעת מקצועית בענייני פלילים:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה בפלילים >>

עקרונות בדיני עונשין לפי שיטת המשפט בישראל


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 () דירוגים | דירוג ממוצע ()
stars - based on reviews

Hebrew

דיני העונשין עוסקים בהסדרת ההתנהגות הנורמטיבית בחברה על ידי התוויית מסגרת של נורמות וכללים שהפרתם על ידי הפרט תיחשב להתנהגות שלילית של ביצוע עבירה על החוק שמחייבת את הבאתו של האדם בפני דין. מטרת דיני העונשין היא להגן על אותם אינטרסים החשובים לאותה חברה שהחליטה עליהם.

עקרונות דיני העונשין הם מהותו של המשפט הפלילי ומתייחסים לשורה של רעיונות שמצאו את מקומם בחלק המקדמי של חוק העונשין תשל"ז-1977 שמהווה את הקודקס של המעשים האסורים לביצוע לפי מדינת ישראל.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה!

עקרונות דיני העונשין הם כללי מסגרת. הרציונאל ביסוד חקיקתם בחלק המקדמי של חוק העונשין היה, שכאשר הרשות המחוקקת תחליט לאסור על ביצוע התנהגות מסוימת, הדבר יעשה בהתאם ליסודות אלו.

יסודות ועקרונות אלו מהווים גם את אבני הבניין של חברה דמוקרטית וחלק בלתי נפרד מהמסורת המשפטית הליבראלית הקלאסית שמאפיינת את המדינות המערביות.

עקרון החוקיות

עקרון החוקיות שמוצא את מקומו בסעיף הראשון לחוק העונשין קובע שאין עונשין אלא לפי חוק, משמע שלא קיימת עבירה ולא עונש אלא אם כן אלו נקבעו לפי החוק או בחקיקה כלשהי עצמה.

כך למעשה נגזר מעקרון זה, שאי אפשר להרשיע אדם מבלי שביצע עבירה על החוק ושאין עונשין אלא אם כן ניתנה אזהרה קודם לכן.

אחד הנימוקים לרעיון זה הנו שכל מה שלא אסור לפי החוק מותר והרציונאל לכך, הוא הגנה על הפרט ועל חירותו מפני שרירות הלב של המשטר. במילים פשוטות, עקרון חשוב בשיטת המשפט שלנו קובע כי כל דבר שאינו מוגדר כעבירה מותר לעשות.

איסור ענישה רטרואקטיבית

עקרון איסור הענישה הרטרואקטיבית עוסק בכלל לפיו אין עונשין למפרע. עקרון זה מופיע בסעיף 3 לחוק העונשין כאשר לפי הוראת סעיף 3 (א) חיקוק שקובע עבירה לא יחול על התנהגות שבוצעה לפני יום תחילתו או יום הפרסום של החיקוק כדין, לפי המועד המאוחר מבין השניים.

>>> הפורום לענייני פלילים <<<

סעיף 3(ב) לחוק קובע שהוראה שיוצרת לעבירה עונש חמור יותר מזה שנקבע עבורה בזמן שהמעשה האסור בוצע, לא תחול על התנהגות שהייתה לפני תחילת העונש או הפרסום שלו כפי שנדרש להיעשות, לפי התאריך המאוחר מבין שתי האפשרויות.

כך לפי עקרון זה הוראת חוק הקובעת עבירה פלילית חייבת להיות מפורסמת על מנת שכל אחד ידע כיצד מותר ואסור לו לנהוג, כאשר פרסום זה צריך להיעשות ברשומות שהן דרך הפרסום הרשמית של מדינת ישראל. כאן גם המקום להדגיש כי אי ידיעת החוק אינה פוטרת מענישה.

עקרון היסוד העובדתי actus reus

עבירה פלילית מורכבת מיסוד עובדתי ויסוד נפשי. עקרון היסוד העובדתי קובע שלא מתקיימת עבירה מבלי שמתקיים מעשה, כאשר מעשה כפי שנקבע בסעיף 18(ב) לחוק כולל גם מחדל המוגדר בסעיף 18(ג) כהימנעות מביצוע שהוא חובה בהתאם לכל חוזה או חוק.

קיראו: איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין

עקרון האשמה

עקרון האשמה קובע שלא מתקיימת עבירה פלילית ללא אשם. האשמה מורכבת מאחריות האישית של הפרט לדבר שנעשה, הכשרות הפלילית  של הפרט לשאת באחריות לביצוע אותו דבר אסור, היעדר תנאי שבהתקיימו לא ניתן לקבוע שהאדם כשר לאשמה הפלילית וקיומו של היסוד הנפשי הנדרש לפי ההגדרה של אותה עבירה מסוימת.

כאשר החריג היחיד לכך הוא עבירות של אחריות קפידה שלא דורשות אלמנט חיובי של מחשבה פלילית.

אשמה פלילית כוללת 4 מרכיבים מצטברים

במקרים בהם לא ניתן להוכיח כי נתקיים אחד מהמרכיבים הבאים, לא ניתן להרשיע את מבצע העבירה הפלילית. ואלו הם המרכיבים:

אחריות אישית

אין אחריות קולקטיבית לביצוע מעשים ועבירות פליליות. כל אחד מאיתנו נושא האחריות מלאה כלפי עצמו. הדברים נכונים כל עוד לא ניתן להוכיח כי התנהגותם של כמה בני אדם הביאה לפגיעה באינטרס הציבור. לדוגמא במקרים של שותפות לדבר עבירה, שידול לביצוע עבירה או סיוע.

כשרות פלילית

לפי עקרון זה אין להטיל אחריות פלילית על אדם הנעדר את היכולת לבחור ולקבל החלטות באופן חופשי. המדובר בדרך כלל על קטינים או חולי נפש, להם מייחס החוק את עקרון אי הכשירות שכן אין באפשרותם לבחור ולהחליט בדרכי התנהגות חלופיות.

לקריאה נוספת: המדריך להתמודדות מול כתב אישום

היסוד הנפשי mens rea

לפי עקרון זה על מנת להרשיע אדם בביצוע עבירה פלילית נדרש יסוד נפשי ברמה כלשהי, המשתנה לפי סוג העבירה בה מדובר ובכל מקרה לגופו.

היסוד הנפשי יכול להיות מחשבה פלילית לסוגיה או רשלנות מצד עובר העבירה. בעבירות קפידה הנחשבות לעבירות שבהן רמת האחריות של המבצע חמורה יותר, לא נדרש יסוד של מחשבה פלילית.

העדר סייג לאחריות פלילית

גם באותם המקרים שבהם הוכח כי אכן בוצעה עבירה פלילית לפי כל המרכיבים הנ"ל, עדיין ניתן להתחשב בנסיבות מסוימות שעשויות להוות הגנה לנאשם מפני הטלת אחריות פלילית.

במקרים אלה על הנאשם, באמצעות עורך דין פלילי כמובן, להוכיח כי קמה לו הגנה. דוגמאות: הגנת הכורח, הגנה עצמית וצידוק – אלה מהווים סייגים לאחריות פלילית.

לקבלת יעוץ משפטי אישי ומיידי ליחצו כאן!


תאריך: 04/09/2014 16:11



TEST