העלבת עובד ציבור - משמעותה של העבירה לפי סעיף 288 לחוק

חייגו לייעוץ אישי: 072-336-0520עו"ד לענייני פלילים ותעבורה 24 שעות ביממה
 פלילים ודיני תעבורה - עורך דין לשרותך
חוות דעת מקצועית בענייני פלילים:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה בפלילים >>

העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 () דירוגים | דירוג ממוצע ()
stars - based on reviews

Hebrew

עובד ציבור הוא מונח המתייחס לאדם שעובד במוסדות השייכים למדינה ונותן שירות לציבור ולכן חשוף לקבלת ביקורת על ידו.

לאור החשיבות שמייחס המחוקק למי שמעניק שירות לטובת כלל תושבי ואזרחי המדינה והרצון לגייס לשירות זה אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה ובמקביל השמירה על טוהר השירות הציבורי כחלק מתדמיתה של המדינה הדמוקרטית, רואה המחוקק לנכון מחד להעניק הגנה מיוחדת לעובדים אלו מעבר להגנה הקיימת על תושבים ואזרחים אחרים במסגרת חוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 ומאידך להטיל עליהם חובות מיוחדות מכוח מעמדם וסמכותם.

איזה עונש צפוי למעליב עובד ציבור?

העבירה של העלבת עובד ציבור קבועה בסעיף 288 לחוק העונשין תשל"ז-1977 והוא שייך לפרק מיוחד בחוק המוקדש לעבירות בשירות הציבורי וכלפי השירות הציבורי.

הסעיף קובע שמי שמעליב במעשים, מילים או תנועות דיין, עובד ציבור, חבר וועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה תשכ"ט-1968 או פקיד בית דין דתי בזמן שהם ממלאים את תפקידם - דינו מאסר לתקופה של שישה חודשים.

לחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי

בדומה, לעבירות אחרות הקבועות בחוק העונשין גם בעבירה של העלבת עובד ציבור יש צורך שהתביעה תוכיח את קיומם של כשרות פלילית, יסוד עובדתי ויסוד נפשי ברמה של מעל לספק סביר לצורך הרשעה בביצוע העבירה.

במקרה דנן, היסוד העובדתי הוא העלבה במעשים, תנועות או מילים של פקיד בית דין דתי, חבר וועדת חקירה, דיין או עובד ציבור בזמן שהם ממלאים את תפקידם והיסוד הנפשי הוא כוונה.

לקריאה נוספת: איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין

בדומה לצורך הרשעה אין צורך בהוכחה כי אותו עובד ציבור אכן נעלב אלא די בכך שבוצע הדבר הנחשב להעלבה לפי החוק, לכן במקרה זה חשוב להתייעץ בהקדם עם עורך דין פלילי, שידאג לאינטרסים שלך.

עובד ציבור לצורך החוק הוא עובד באחד ממוסדות המדינה כדוגמת עובד מועצה או רשות מקומית, בנק ישראל, לשכת שירות התעסוקה או רשות חינוך, לאחרונה נפסק על ידי בית המשפט כי גם עובדים של משטרת ישראל נכנסים להגדרה של עובד ציבור לעניין החוק.

יחד עם זאת, לאור העובדה שהאיסור על העלבת עובד ציבור עלול להתנגש לעיתים עם העיקרון הבסיסי בחברה דמוקרטית של חופש הביטוי, בית המשפט העליון ציין לא פעם שצריך להגביל את הנורמה האמורה למקרים חריגים בהם קיימת וודאות קרובה לפגיעה של ממש בשירות הציבורי באופן כללי ביכולת התפקוד של אותו עובד.

>>> הפורום לענייני פלילים <<<

כל זאת, כדי למנוע מצב בו יהיה חשש מפני הבעת ביקורת באופן שעלול להיחשב לסוג של העלבת עובד ציבור שבפועל יהיה ביקורת לגיטימית.

דוגמה לפסק דין בעבירת העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288

רע"פ 2660/05 אונגרפלד נ' מדינת ישראל - כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של העלבת עובד ציבור בכך שהציב כרזה בכניסה לתחנת המשטרה בחדרה שקוראת לפטר את אחד החוקרים בטענה שהוא משתף פעולה עם גורמים עבריינים וכי המשטרה איננה זקוקה לעובדים מסוגו.

קיראו בהרחבה: הכנה נכונה לפני חקירת משטרה

בית משפט השלום הרשיע אותו בעבירה והשית עליו קנס, התחייבות להימנע מביצוע עבירה ומאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים. הנאשם ערער לבית המשפט המחוזי שדחה את הערעור ולכן ביקש רשות לערער על ההרשעה לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים בראשות כבוד השופטת איילה פרוקצ'יה קבע שהאשמת שוטר בשיתוף פעולה עם עבריינים מהווה העלבת עובד ציבור בניגוד לחוק.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מעו"ד פלילי


תאריך: 04/09/2014 14:55



TEST