הילד/ה שלך חשוד/ה בהפצת סרטונים בעלי אופי מיני?

בשנים האחרונות חלה עליה מדאיגה וקיצונית במקרים של הפצת סרטונים או תמונות בעלי רקע מיני, על ידי בגירים ובעיקר על ידי בני הנוער בישראל. יחידת הסייבר של משטרת ישראל מטפלת במאות רבות של מקרים מדווחים מדי שנה וכמות המקרים שאינם מדווחים אדירה.

מתוך נתונים שפרסמה משטרת ישראל עולה כי באחד מכל 4 מקרים של הפצת סרטונים מיניים כאמור עולים חשדות למעורבות של בני נוער. זה יכול בקלות להיות הבן שלך או הבת שלי. התופעה בהחלט צריכה להדאיג כל אחת ואחד מאיתנו, ואנו כעורכי דין המתמחים בפלילים יכולים להעיד כי מספר הפניות של הורים מודאגים שמתקבלות אצלנו מדי חודש עולה ללא הפסקה.

במהלך חודש ינואר 2014 התקבל תיקון מספר 10 לחוק למניעת הטרדה מינית ובו נוסף סעיף 3(א)(5א), הקובע כי מעשה נוסף הוא הטרדה מינית: פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקדים במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.

בנוסף לכך, תיקון מספר 10 לחוק קבע ענישה יחודית לעוברים על חוק זה, גם אם הנם בני נוער. על פי סעיף 5(א), המטריד מינית אדם על ידי הפצת סרטונים דינו כדין הפוגע במזיד בפרטיות זולתו,
כאמור בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, דהיינו חמש שנות מאסר.

לאור האמור, ברור כי בכל מקרה של חשד כלפי הבן או הבת שלך, למעורבות בעבירה של הפצת סרטון או תמונה בעלי רקע מיני, חשוב להקדים ולפנות להתייעצות עם עורך דין פלילי המתמחה בייצוג בני נוער.

האקלים הבית ספרי - שינוי באטמוספרה

ניסוי קטן רק לצורך המחשה. אם מורה חטיבת ביניים שהיה בחל"ת בחמש עשרה השנים האחרונות ישוב בספטמבר הקרוב ללמד, הוא ירגיש שהוא נכנס לעולם אחר. כן, מערכת החינוך עברה בחמש עשרה השנים האחרונות, מטמורפוזה של ממש.

יש לכך לא מעט גורמים, אבל שניים מהם, אחראים לשינוי העצמתי שעבר האקלים הבית ספרי. המעבר למערכת שש שנתית (ז'-יב') וכניסתו של הטלפון הנייד החכם למתחמי החינוך.

המעבר למערכת למידה שש שנתית, ביטלה את מושג חטיבת הביניים במובן האינטימי והערכי שלו, מעברם של התלמידים מבית הספר היסודי לבית ספר שש שנתי שכולל תלמידים בוגרים במיוחד (יב'), יוצר קשר ישיר בין שני הקצוות, קשר שזוכה לקיתונות של ביקורת ממרבית אנשי החינוך במערכת.

הרציונל מאחורי תכנית המעברים לשש שנתי כשלה, אלא שכעת לא ניתן לשנותה, בעיקר בשל אילוצים טכניים כמו היעדר מבנים פנויים. תפקידה של חטיבת הביניים היה ביו היתר להכין את התלמידים במעברם מבית הספר היסודי לתיכון, סוג של תחנת ביניים.

במציאות של היום, צונחים בוגרי היסודי מלאי הנאיביות היישר לגוב האריות. מבית ספר של כמה מאות בודדות של תלמידים, לבית ספר ענק שבדרך כלל לומדים בו למעלה מאלף תלמידות ותלמידים. המגע הישיר בין תלמידי ז' לבין תלמידי התיכון, לא תמיד עושה טוב, בעיקר לצעירים החדשים שנחשפים לבגרות במלוא עוצמתה.

מול אתגרים אלה, יתכן ועוד ניתן היה להתמודד, אלא שכניסתם של טלפונים ניידים חכמים לבתי הספר, לא מותירה סיכוי לשימור האקלים הבית ספרי הישן והטוב. שימוש בטלפון הנייד בבתי הספר בכלל ובכיתות בפרט, הפך לאתגר המשמעותי ביותר בעולם הלמידה.

יותר ויותר מחקרים, מצביעים על כך שהימצאותו של הטלפון החכם בבתי הספר, פוגעת בקשב התלמיד, בבריאותו, מורידה את איכות השיעור ומעסיקה את המורה יתר על המידה סביב בעיות משמעת.

בשנים האחרונות, עלו מספר רעיונות להתמודדות עם הבעיה ההולכת וגוברת. אחת הדוגמאות מהן מגיעה מצרפת שהחליטה לאסור בחקיקה את השימוש בטלפונים ניידים בבתי הספר, אולם נראה כי אכיפה של חוק כזה, כמעט בלתי אפשרית.

על אף העובדה שחוזר מנכל משרד החינוך קובע כי כל מנהל בית ספר יכול להחליט אם תותר הכנסת ניידים חכמים לשטח בית הספר או אם לאו, טופחת המציאות על פני כולם – הניידם חיים ונושמים בבתי הספר והם לא הולכים לשום מקום.

טלפון חכם בבית הספר – נשק בלתי מבוקר

תלמידי בתי הספר חיים ונושמים את הטלפון הנייד שלהם. לא, הם לא מרבים לחייג האחד לשני אבל פרט לכך, הוא משמש אותם בכל דבר. למעשה, הטלפון החכם הפך להיות לאחד הכלים החברתיים הבולטים של בית הספר.

מעבר לעובדה כי הוא סמל סטטוס חברתי, הוא גם כלי תקשורת מרכזי בחייהם בבית הספר וכמובן מחוצה לו.

קבוצות ווטסאפ כיתתיות הפכו לדרך התקשור המרכזית של המורה עם התלמידים וכמובן של המורה עם ההורים. נכון, יהיו שיאמרו כי באמצעות הטלפון הנייד, ניתן לשפר את חווית הלמידה, אבל מי שבאמת עומד מול כיתה, מבין שלבקש מהתלמידים להוציא את הניידים לטובת משימה חינוכית, עלול להסתכן בחבלה ממשית באותו שיעור ממש.

מעבר לכל השימושים האלה, יכול הנייד בקלות להפוך לכלי נשק עם השלכות הרסניות ואף פליליות. הסקר המחקרי האחרון שנעשה בתחום (ע"י חברת בזק), העלה כי 74% מבני הנוער דיווחו כי הם חוו אלימות באמצעות אפליקציית הווטסאפ.

האלימות שכוללת נידויים והחרמות, אינה מתרכזת רק בקבוצות הווטסאפ השונות, היא משגשגת גם ברשתות החברתיות (פייסבוק, טיקטוק וכמובן רשת האינסטגרם החביבה במיוחד על בני הנוער).

ויכוח פרטי בין שני בני נוער (לעתים חברים לכיתה), עלול לגלוש בנקל לקבוצה משותפת (כיתה או קבוצת חברים סגורה) ומשם ידלוף בעוצמה רבה לרשת לכל תלמידי בית הספר ואף מעבר.

מאותו סקר של בזק, עולה כי 15% מהדיווחים על אלימות ברשת, מתייחס לאיום שכולל הדלפת תמונות או סרטונים אינטימיים לרשת.

יש לזה אפילו שם, "פורנו נקמה" והוא נחשב לפסגת תופעת  ה"שיימינג", הביוש בפומבי, תופעה שמצלקת מאות בני נוער מידי שנה, שלא לומר אלפים. הפצת תמונות עירום חלקי או מלא, או הפצה של סרטוני מין של תלמידים, הפכו לאימתם של תלמידות ותלמידים בכל רחבי הארץ ויתרה מכך, של כל המערכת כולה.

מה שקורה בשירותים (לא ממש נשאר שם)

בשנת 2007, זעזעה את מחוז הדרום של משרד החינוך, פרשת מין חמורה וחסרת תקדים. תלמידת כיתה ט' בבית ספר ממלכתי דתי באחד מיישובי הדרום, קיימה יחסי מין עם תלמיד בשירותי בית הספר ובמהלך יום לימודים שגרתי. עד כאן נשמע חמור.

אלא, שלא זו בלבד, עד מהרה הסתבר כי שני תלמידים נוספים תיעדו את האירוע באמצעות הטלפון הנייד שלהם. בתוך דקות, רץ הסרטון בקבוצות הווטסאפ הבית ספריות ומשם, הגיע לעשרות אלפי טלפונים ניידים ברחבי הארץ.

ישיבת בזק התכנסה בלשכתו של ראש העירייה ביחד עם מנהלת המחוז, אנשי הנהלת בית הספר ומאוחר יותר גם עם הורי התלמידה. בסופו של דבר התברר כי הצילום נעשה בהסכמה, אולם לכולם היה ברור כי זהו מקרה שמשנה את כללי המשחק.

מאז, אירעו לא מעט מקרים עם דפוס דומה, לעתים בבית הספר ולעתים מחוצה לו. תופעת הפצת תמונות וסרטוני המין בקרב בני נוער הפכו למגפה ויראלית שחייבה את קברניטי המדינה לפעול.

מאז, יושמו תכניות רבות למאבק בתופעה שהבולטת בהן היא חנוכת מוקד 105, מוקד טלפוני אזרחי ומשטרתי, המשלב בין מישור האכיפה החוקית לבין המישור הטיפולי והחינוכי, כל זאת על מנת לייצר סביבה בטוחה עבור ילדים ובני נוער במרחב המקוון.

במטה הלאומי פועלים זה לצד זה שוטרים ונציגי המשרד לביטחון הפנים, אנשי משרד החינוך, נציגי משרד הבריאות ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

התופעה בעיני החוק

בשנת 2014 כאמור, אושר בכנסת ישראל התיקון לחוק למניעת הטרדות מיניות. התיקון שינה את הגישה המשפטית כלפי תופעת הפצת סרטונים ותמונות בעלות אופי מיני ללא הסכמת המצולמים, תופעה ההולכת וגדלה, מפגיעה בפרטיות להטרדה מינית.

התיקון לחוק קובע איסור פרסומם של תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.

עבירה זו תיחשב הטרדה מינית שעונשה עד חמש שנות מאסר(!) על פי התיקון, המפיץ יוגדר עבריין מין והנפגעת תוכר כנפגעת הטרדה מינית.

ישראל היא המדינה הראשונה בעולם המצליחה להעביר חקיקה שקובעת באופן מופרש כי עבירות המבוצעות בעולם הווירטואלי יוכרו כעבירות מין ובכך מייצרת חקיקה שמדביקה את הקידמה הטכנולוגית.

תיקון חוק זה, מעביר את הטיפול באותם "מעשי קונדס" שמתרחשים על ידי קטינים, למישור הפלילי גרידא. אותו מקרה שתיארנו (המקרה שאירע בבית ספק באחד מיישובי הדרום בשנת 2007), הסתיים אז בענישה בית ספרית לנערים ובטיפול אישי ונקודתי לנערה.

היום לאחר תיקון החוק, היה מגיע המקרה לבית המשפט לנוער. עובדה זאת מלמדת כי אותם מעשים זדוניים של צילום סרטוני מין על ידי תלמידים בבית הספר או מחוצה לו, מטופלים כיום בחומרה רבה ובמישור הפלילי, מה שמצריך את הורי הפוגעים והנפגעים, לשכור את שירותיו של עורך דין מומחה בעבריינות נוער.

המציאות בישראל מלמדת כי ב-3 השנים האחרונות נפתחו מעל 1000 תיקים פליליים בשל עבירות הקשורות להפצת סרטונים ותמונות בעלי אופי מיני, באמצעות תוכנות למסרים מידיים כמו ווטסאפ, מסנג'ר, טלגרם ואחרות.

באחד מכל 4 תיקים עולה חשד להפצה אסורה כנגד בני נוער. ב-45% מהמקרים, קורבנות העבירה הנם קטינים או קטינות, כאשר בחלק מהמקרים הקורבנות כלל אינם מזוהים ומוכרים.

בכל מקרה, ברור לכולנו כי היקף התופעה אדיר ומדאיג. בכל מקרה של חשד כלפי הילד או הילדה שלך למעורבות בהפצת סרטונים או תמונות בעלי רקע מיני, חשוב להקדים ולפנות לקבלת ייעוץ משפטי וליווי של עורך דין מנוסה.

עוד בנושא: עורך דין מומחה לייצוג בני נוער החשודים בעבירות מין