המדריך להתמודדות מול כתב אישום
כתב אישום הינו מסמך באמצעותו פותחת המאשימה, על פי רוב מדינת ישראל (למעט במקרים שונים כגון הליך קובלנה פלילית) בהליך משפטי פלילי כנגד חשוד. אם וכאשר, כתב האישום מוגש כנגד אדם על ידי נציג מוסמך של המדינה, בדרך כלל פרקליט או שוטר שהוסמך לכך.
על כתב התביעה להכיל את הפרטים המהותיים הנדרשים לביסוס התביעה, ובכלל זה, העובדות הנטענות המקימות עילת תביעה, החיקוק הרלוונטי מכוחו מוגש כתב האישום, וכן, פירוט העדים והעדויות שלגביהם נטען כי מהווים תשתית ראייתית מספקת להוכחת התביעה.
חשוב לציין בהקשר זה, כי נאשם לא יועמד לדין באותו הליך, בקשר עם ביצוע עבירות פליליות נוספות שאינן נזכרות בכתב האישום. ככל שתבחר התביעה להעמיד הנאשם לדין גם בגין עבירות נוספות, במסגרת אותו הליך, יהא עליה לתקן את כתב האישום בהתאם.
לקבלת יעוץ משפטי אישי ומיידי ליחצו כאן!
לכתב האישום חשיבות נוספת בכך, שהוא מבהיר לנאשם במה הוא מואשם. הבהרה זו רלוונטית הן בהיבט של זכויות הנאשם להיות מיודע באשר לסעיפי האישום בהם הוא מואשם, וגם בכך שהצגת כתב האישום בפני הנאשם יוצרת חזקה לפיה הנאשם מודע לאשמות המיוחסות לו, והוא מנוע מלהעלות טענה של אי ידיעה בעתיד.
סדר ההליך הפלילי עד להגשת כתב אישום
בטרם הגשת כתב אישום כנגד נאשם, יתנהל הליך חקירה מסודר על ידי הגוף הממונה מטעם הרשויות, בדרך כלל תהא זאת חקירת משטרה.
במסגרת הליך זה, תיאספנה ראיות שונות, תתבצע חקירה של עדים / חשודים. עם סיומו של הליך החקירה, יועבר כל חומר החקירה לידי הפרקליטות הממונה בתחום השיפוט הרלוונטי.
יצויין כי, במידה והמשטרה סבורה, כי יש בידיה חשדות מבוססים כנגד חשוד כזה או אחר, יובא החשוד למעצר, בטרם הגשת כתב אישום, וייתכן ואף בטרם העברת החומר לידי התביעה.
היות והמעצר מהווה פגיעה בחירותו של החשוד, מוקנות לחשוד מספר זכויות לצורך צמצום פגיעה זו. כך למשל, המעצר הראשוני יארך על פי רוב לא יותר מ-24 שעות, ולאחר מכן יש לבקש מבית משפט מעצר ימים ו/או מעצר עד תום ההליכים.
קיראו: באילו מקרים ניתן מעצר בית?
משהועבר חומר הראיות לידי הפרקליטות, עליה להחליט אם יוגש כתב אישום או לא. אי הגשת כתב אישום כנגד אדם יכולה לנבוע ממספר סיבות: חוסר אשמה – מצב בו התביעה סבורה כי כלל לא בוצעה עבירה, חוסר בראיות – מצב בו אין בידי התביעה די ראיות להוכיח כי החשוד אשם בביצוע העבירה, וחוסר עניין לציבור – מצב בו אין עניין ציבורי להעמיד הנאשם לדין. בכל מצב אחר יוגש כתב אישום על ידי הפרקליטות.
במקרים חריגים, בטרם יוגש כתב אישום, תינתן לחשוד זכות שימוע בפני התביעה בטרם הגשת כתב האישום. במקרים כאלה, עומדת לחשוד הזכות לבוא בפני התביעה, ולנסות לשכנע אותה שלא להגיש כתב אישום בעניינו.
זכות השימוע עומדת לחשוד והוא יכול לעשות שימוש בזכותו, בהתאם לסעיף 60 א לחסד"פ (חוק סדר הדין הפלילי נוסח משולב התשמ"ב 1982).
מחשוד לנאשם - זכויות לאחר הגשת כתב האישום
מרגע שהוגש כתב אישום כנגד חשוד משתנה מעמדו החוקי מחשוד לנאשם. בתוך כך, עומדות לנאשם בפלילים מספר זכויות יסוד חשובות.
>>> הפורום לענייני פלילים <<<
ראשית, שמורה לנאשם הזכות למנות לעצמו סניגור. לא זו אף זו, במקרים מסוימים קמה חובה לבית המשפט למנות לנאשם סניגור, גם אם הנאשם אינו בוחר זאת לעצמו. כך למשל, במקרים בהם מדובר בעבירה שדינה מאסר בן 10 שנים ומעלה, במידה והנאשם הוא קטין או פסול דין, וכד'.
קיראו בהרחבה על: מעצר קטין והליך השחרור
זכות נוספת השמורה לנאשם, היא הזכות להיות נוכח בכל שלב במשפט הפלילי ואין לדון אותו שלא בפניו (להוציא מספר חריגים כגון נאשם שביקש שלא להיות נוכח, טעמי בריאות ועוד).
לנאשם וסניגורו עומדת הזכות לעיין בחומר החקירה המצוי בידי המשטרה, ולהעתיקו במלואו. בכל שלב לאורכו של ההליך הפלילי וגם לאחר הגשת כתב אישום, עומדת לנאשם זכות השתיקה והזכות להימנע מהפללה עצמית.
לאחר שהוקרא לנאשם כתב האישום, ישאל בית המשפט את הנאשם האם הוא מודה בעובדות המוצגות בכתב האישום. בשלב זה, שמורה לנאשם הזכות להשיב אחת מאלה: לא להשיב כלום, להודות בעובדות המיוחסות – כולן או חלקן, או לכפור בעובדות. נציין כי שתיקתו של הנאשם בשלב הזה עשויה לשמש כנגדו בשלב מאוחר יותר של ההליך.
הגיע הזמן לפנות לעורך דין...
הפניה אל עורך דין פלילי מייצג טוב שתעשה בשלב מוקדם ככל שניתן, על מנת לאפשר לנאשם להתמודד מול האשמות שהועלו כנגדו בצורה האפקטיבית ביותר.
במידה וכבר הוגש כנגדך כתב האישום, אין כל סיבה להמתין עוד וחשוב להקדים ולפנות לקבלת יעוץ משפטי הולם ואיכותי. אחרי הכל, החופש שלך עומד על כף המאזניים וזכותך לקבל את ההגנה המשפטית הטובה ביותר לכל אורכו של ההליך המשפטי שעתיד להיפתח בקרוב.
ליחצו כאן לפניה מיידית אל עורך דין פלילי