משמעותה הפלילית של הלבנת הון
הלבנת הון הנה עבירה פלילית אשר מתארת ביצוע פעולה להכשרה ומתן לגיטימציה כביכול לכספים שמכונים כסף שחור ואשר מקורם בפעילות פלילית, כגון סחר בסמים, זנות, הימורים וכדומה או בהשתמטות ממס.
כלומר, מדובר בפעולה כלכלית שמטרתה להסוות את מקור הכסף השחור ולספק לבעליו הסבר מניח את הדעת לגביו בפני רשויות המס או האכיפה.
באמצעות הלבנת ההון ניתן להחדיר כספים שמקורם בפעילות בלתי חוקית אל תוך המערכת הפיננסית הנורמטיבית תוך הסתרת מקורותיהם הפליליים וזאת על מנת לאפשר את משיכת הכספים ממערכת זו באופן גלוי ובאמצעות הצגה למראית עין של מקור לגיטימי לכאורה לכספים אלו.
פעולה זו מכונה גם כיבוס כספים, מאחר שהיא מאפשרת באופן מטאפורי את כיבוס הכסף השחור והפיכתו ללבן, תוך ניקויו מהפרטים אשר מקשרים אותו למקורותיו הבלתי חוקיים.
הלבנת ההון מתקשרת לרוב עם עולם הפשע המאורגן, אשר מתמחה בגביית סכומי עתק כתוצאה מסחר בלתי חוקי בסמים, נשק, וסחר בנשים, סחיטת דמי חסות.
אולם, כאמור, הלבנת הון מתייחסת גם לכספים שהושגו תוך העלמת הכנסות לשם השתמטות מתשלום מס.
מדובר בקבלת תקבולים במזומן אשר אינם מדווחים כלל או מדווחים באופן חלקי בלבד לרשויות המס.
פעולה זו נפוצה בעיקר אצל בעלי מקצוע עצמאיים אשר עובדים מול גורמים פרטיים שאינם צריכים את חשבונית המס / קבלה כגון חשמלאים, אינסטלטורים, שיפוצניקים וכדומה.
לקריאה נוספת: עונש מאסר בפועל
כיצד ניתן להלבין הון
קיימות דרכים שונות להלבנת הון אשר גם הולכות ומתפתחות ככל רשויות האכיפה נעשות יותר יעילות דבר שמאלץ את העבריינים למצוא שיטות מתוחכמות יותר להלבנת הון, לרבות באמצעות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים יחסית לצורך ביצוע העברות הכספים כגון האינטרנט והטלפונים הסלולריים.
אחת השיטות הקלאסיות להלבנת כספים, לדוגמא, הנה הפעלת עסק לגיטימי לכאורה שמרבה לעבוד עם מזומנים כגון חניונים, קיוסקים, מסעדות, חנויות מכולת, מגרשי רכב ועוד, המשמשים מכבסות של כסף.
באמצעות עסק כזה, שאמור לגרוף הרבה מזומנים ניתן לכאורה להגיע לבנק עם כמויות גדולות של כספים במזומן ולומר שמדובר בתקבולים של העסק.
שיטה נוספת הנה הקמת עמותות וארגוני צדקה, מכניסים להם את הכספים כתרומות ומנגד מייצרים לעמותה הוצאות פיקטיביות כגון העסקת עובדים פיקטיביים שמקבלים משכורת שיטשטשו את העובדה שהכסף חוזר לעבריינים עצמם, לבן ומוכשר.
שיטה מקובלת נוספת הנה באמצעות קבלת הלוואות מהבנק לטובת מלבין ההון והעמדת בטחונות לבנק מטעם מלבין ההון לשם הבטחת החזר ההלוואה באמצעות שיעבוד לטובת הבנק של כספים שמקורם בפעילות עבריינית ואשר נמצאים במקלטי מס.
לאחר קבלת ההלוואה, מפסיק מלבין ההון את החזר ההלוואה וכתוצאה מכך הבנק מממש את הכספים המשמשים כבטחון.
בדרך זו מקבל הבנק כסף שחור, כנגד העברת כסף לבן למלבין ההון.
>>> הפורום לענייני פלילים<<<
חוק איסור הלבנת הון בישראל
הסכנות אשר נשקפות לכל מדינה מעבירות הלבנת ההון כוללות סכנה ליציבות כלכלת המדינה והמשטר, סיכונים לסקטור הפיננסי, פגיעה בשוק החופשי על ידי הקצאת משאבים בלתי יעילה ובלתי משוכללת ופגיעה במוניטין המדינה.
בעבר שימשה ישראל ככר נרחב לביצוע הלבנות הון על ידי יהודים רבים מרחבי העולם.
במטרה לשנות מצב זה, נחקק בישראל לראשונה בשנת 2000 חוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000.
החוק נחקק בשל לחצים בינלאומיים כבדים שהופעלו על המדינה ועל רקע הדרישה לחקיקת החוק שארגון FATF, Financial Action Task Force קבע כתנאי להצטרפות ישראל אליו כמדינה משקיפה.
בעקבות חקיקת החוק ובהתאם לאמור בו גם הוקמה בשנת 2002 הרשות לאיסור הלבנת ההון שבמסגרת משרד המשפטים.
בשנת 2004 שונה שמה לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
עם זאת יובהר כי החוק מתייחס להלבנת הון של כסף שחור שהושג רק עקב פעילות פלילית, להבדיל מכסף שחור שהושג עקב העלמת הכנסות לצורך השתמטות ממס.
סעיף 3(א) לחוק, אשר כותרתו הנה איסור הלבנת הון קובע כי הלבנת הון הינה ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בעבירה או ששימש לצורך ביצוע עבירה במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו.
סעיף 2 לחוק מגדיר עבירה רק כעבירה המנויה בתוספת הראשונה לחוק ואשר כוללת עבירות פליליות מובהקות כגון רצח, סחר בסמים, זנות, הימורים, שוחד ועוד.
קראו בהרחבה: כל מה שצריך לדעת על רישום פלילי
איסור הלבנת ההון בארץ מתבטא בשני תחומים עיקריים:
הטלת חובות על גופים פיננסיים - מדובר בגופים פיננסיים שונים כגון תאגידים בנקאיים, חברות לנאמנות, חברות כרטיסי אשראי, מנהלי תיקים, מבטחים וסוכני ביטוח, חברי בורסה, קופות גמל, נותני שירותי מטבע ובנק הדואר.
על גופים אלו חלות חובות שעיקרן זיהוי של מקבל השירות, דיווח על הפעולות ברכוש של מקבל השירות וניהול רישומים ושמירתם כמפורט בחוק איסור הלבנת הון ובחקיקת המשנה הרלוונטית, לרבות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע), התשס"ב-2002 ותקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של תאגידים בנקאיים והגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, למאגר המידע), התשס"ב – 2002.
קיימים שני סוגים של דיווחים המתקבלים מהגופים הפיננסים:
דיווחים אוטומטיים, בנוגע לפעולות בהתאם לגובה הסכום וסוג הפעולה, כמו הפקדה או משיכת מזומנים, העברות בנקאיות ועוד וזאת ללא שיקול דעת מצד הגורם הפיננסי.
דיווח יזומים, בנוגע לפעולה הנראית בעיני הגורם הפיננסי כפעולה בלתי רגילה וזאת בהתאם לשיקול דעתו.
הטלת חובת דיווח על כספים בעת יציאה או כניסה לישראל - כאשר מדובר בסכום של 100,000 ₪ ומעלה.
כאשר מדובר במי שעולה לארץ לראשונה, עליו לדווח רק במידה ויש ברשותו סך של 1,250,000 ₪ ומעלה.
לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים חייגו: 072-3360520