שלום למומחי התעבורה,

אבקש התייחסותכם ועצתכם.

היום קיבלתי דו"ח אלף ש"ח ו8 נקודות עבירה, על "שימוש בסלולרי בזמן נהיגה".
אלא שלא השתמשתי בסלולרי בזמן נהיגה ובכל מקרה לא עשיתי את מה שהשוטר רשם בדו"ח.
אך השוטר, שראה שאני בהלם ובהתקף חרדה (מימיי לא עצר אותי שוטר ולא עברתי עבירה, ויש לי היסטורייה של התקפי חרדה ממצבי פתע קיצוניים) - פחות או יותר כפה עליי לחתום על מה שהוא רשם בשמי.

פירוט: אני נטולת רכב. את כל הנסיעות הרבות שלי מחוץ לעיר אני עושה באוטובוסים (קשה) ובמוניות (יקר). אחת לתקופה ארוכה אני שוכרת אוטו ליום אחד אם יש לי עבודה בעיר שהתחב"צ אליה בעייתית. 12 שנים מאז הרישיון אני בקושי נוהגת וללא עבירות כלל. היום הייתי צריכה להיות ברמלה בשמונה בבוקר מביתי שבעיר אחרת. אז לקחתי רכב מושכר.

כהרגלי נוהגת מאוד בזהירות עם שתי ידיים על ההגה ועיניים בכביש. טיפוסי לחרדתית....

בדרך חזור שכחתי איך הגעתי אז לפני שיצאתי לדרך, בעודי יושבת באוטו הפעלתי ווייז להסתכל איך יוצאים מהעיר. החיבור לא עבד. התחלתי לנסוע בכל זאת כדי שכשאעצור בדרך לתדלק אנסה שוב להדליק את הוייז. שתי הידיים שלי כרגיל על ההגה, העיניים בכביש, ובאחת הידיים האוחזות בהגה נוגע גם הפלאפון הלא-מחובר. כן, נוגע בי. לא, לחלוטין לא בשימוש.

עצר אותי שוטר בפנייה ודרש ממני להביא לו רישיון בטענה שהשתמשתי בפלאפון. עניתי בקול מגומגם (תחילת התקף חרדה) שלא השתמשתי, הוא התעלם והלך הצידה למלא דו"ח. לא התווכחתי או יצאתי אחריו כי פחדתי שאסור. אגב, לגבי עניין הדוח יש מצב שבאמת לפי החוק אכן נגיעה בפלאפון גם ללא מבט ושימוש נחשבת שימוש -- אך לא בזה מדובר אלא במה שקרה אחרי. יצאתי מהרכב, ניגשת לשוטר, והוא דחף אליי את הדו"ח הממולא בכתב יד מחובר וכמעט לא קריא ופקד "תחתמי כאן!!"

במצב שלי, מבוהלת ורועדת ותולה בו עיניים מפוחדות (מתנצלת אם התיאור נשמע לכם דרמטי אבל ככה אני בהתקפי חרדה, זה לא בשליטה), התמוטטתי על הרצפה. פשוטו כמשמעו. לשוטר זה לא הזיז, אוקיי. אבל בלי להסביר לי על מה אני חותמת ואם אני מאשרת את הדברים, הורה עליי פשוט לחתום.

לאחר מכן כשחזרתי הביתה ואחרי שעות שהחלמתי קצת, הצלחתי לקרוא את הדוח.
הוא רשם בכתב ידו, ב"דברי הנהגת:_____"
במקומי: "השתמשתי בפלאפון."

ולא השתמשתי.

האם מותר לו לכתוב במקומי, לאלץ אותי לחתום, וכל זאת כשברור לעין כל (אנשים ברחוב, שראו ונבהלו ושאלו אחר כך לשלומי) שאני לא במצב הגיוני, אפילו אפשר לקרוא לזה "אי שפיות זמנית" אם מתחשבים בכך שכבר פגשתי פסיכיאטר בעבר בגלל הבעיה הזו?
האם אני לא זכאית לערעור?

לפני שתגידו כן, אני מפנה אתכם לקביעה של המשטרה שהיא לא תקבל בשום אופן בקשות ערעור או בקשה להמרת דו"ח באזהרה בלבד, על עבירות שקשורות לשימוש בסלולרי.

סבבה. אבל זה לא בדיוק מה שקרה.

בבקשה עיזרו לנהגת זהירה שבקושי נוהגת עם עבירה ראשונה שהיא אפילו לא בדיוק עבירה, אבל כתבו בשבילה את ההודאה על העבירה כשהיא חצי מעולפת והחתימו אותה.

יש מה לעשות?