הרישיון שלך נשלל? יש בהחלט מה לעשות!
בית המשפט לתעבורה מוסמך להטיל עונש של שלילת רישיון הנהיגה בגין ביצוע עבירות תעבורה שונות. תקופת הפסילה נקבעת בהתאם לחומרת העבירה, נסיבות ביצועה ועברו התעבורתי של הנהג. הפסילה יכולה לנוע ממספר ימים עד לשנים רבות ואף לצמיתות במקרה של עבירות ונסיבות חמורות במיוחד.
יחד עם זאת, כמו כל החלטה שיפוטית, גם עונש שלילת הרישיון על ידי בית המשפט לתעבורה איננו מהווה סוף פסוק וגם עליו ניתן לערער.
פסקי דין של בית המשפט לתעבורה נחשבים כמו פסקי דין של בית משפט שלום שדן בתיקים פליליים. לפיכך, על פסק הדין של בית המשפט לתעבורה ניתן להגיש בפני בית משפט המחוזי ערעור בזכות וזאת תוך 45 ימים מיום מתן גזר הדין. במידה ופסק הדין ניתן בהיעדרו של הנאשם ולא הודע לו על גזר הדין וכבר חלפו 45 ימים מיום גזר הדין, אז הנאשם רשאי להגיש בקשה לבית משפט מחוזי להארכת מועד הגשת הערעור.
על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן להגיש בפני בית המשפט העליון ערעור ברשות, המכונה גם בקשת רשות ערעור או בקיצור בר"ע וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.
במידה והחלטת שלילת הרישיון על ידי בית המשפט הייתה לפי:
- סעיף 46 לפקודת התעבורה, שעוסק בשלילת הרישיון עד לתום הליכי המשפט.
- סעיף 48 לפקודה, שעוסק בביטול החלטת פסילה על ידי קצין משטרה.
- סעיף 50 לפקודה, שעוסק בהתבטלות פסילה על ידי קצין משטרה במידה ולא הוגש כתב אישום תוך 3 חודשים ממועד הפסילה.
אז ניתן גם להגיש בקשה לעיון חוזר בפני אותו בית משפט לתעבורה שנתן את אותה ההחלטה וכן ערר בפני בית המשפט המחוזי וזאת כפי שמגישים בקשה לעיון חוזר וערר על צו שניתן בבקשה לשחרור בערובה. כך קובע סעיף 49 לפקודת התעבורה.
ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה שהורתה על שלילת הרישיון על בסיס שלושה טעמים חילופיים:
- חלוף הזמן מאז מתן ההחלטה.
- התגלות עובדות חדשות.
- שינוי נסיבות.
השופט המעיין בבקשה זו רשאי לקיים את ההחלטה הקודמת, לשנותה או לבטלה, או לתת במקומה החלטה אחרת שבית המשפט לתעבורה היה מוסמך לתת, או להחזיר את העניין אל השופט המקורי שדן בתיק למתן החלטה אחרת על ידיו.
מה קורה במידה וההחלטה בדבר שלילת הרישיון ניתנה בהעדר הנהג הנאשם?
סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח חדש), התשמ"ב-1982, אשר מכונה בקיצור החסד"פ, קובע את הכלל לפיו אין לשפוט אדם שלא בפניו, אלא אם כן נקבע אחרת בחסד"פ. ואכן, במסגרת סעיף 240 לחסד"פ נקבע חריג לכלל זה ולפיו ניתן לדון באישום בהיעדר הנאשם, בין היתר כשמדובר בעבירות לפי פקודת התעבורה שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.
נהג שהוזמן לדיון ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו וזאת באופן אישי או באמצעות סניגור מטעמו, ייחשב כמי שהודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום. במקרה זה בית המשפט גם יהיה רשאי לגזור את דינו של אותו נאשם, שלא בנוכחותו, אם הוא סבור שהדבר לא יגרום לו לעיוות דין ולהטיל עליו עונש של שלילת רישיון, קנס ואף מאסר, אך זאת רק אם בהזמנה למשפט צוין כי ניתן יהיה להטיל עליו מאסר כאמור אם הוא לא יתייצב.
יחד עם זאת, נהג שקיבל עונש שלילת רישיון מבלי שהוא היה נוכח במשפט, רשאי להגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו, בפני בית המשפט לתעבורה, תוך 30 ימים מיום שהומצא לו אותו פסק הדין. את הבקשה ניתן לבסס על העילות הבאות: לנאשם הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו בפני בית המשפט, או שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
בהקשר זה יש לזכור כי סיבה מוצדקת לאי התייצבות במשפט צריכה להיות סיבה מהותית, של ממש, שלנאשם לא הייתה שליטה עליה ולדוגמא, במידה והוא נאלץ להתאשפז באופן דחוף בבית החולים. לעומת זאת, סיבות כגון שכחת מועד הדיון, טעות בתום לב לגבי מועד הדיון, טעות לגבי הבנת החוק, לא תיחשבנה כסיבות מוצדקות.
עם זאת יודגש, כי הגשת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הנהג איננה עוצרת את מרוץ 45 הימים להגשת הערעור על פסק דין זה בפני בית המשפט המחוזי ולכן מומלץ להגיש את הודעת הערעור בד בבד עם הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, במידה ויש חשש שההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין תינתן לאחר תום המועד להגשת הערעור.
במידה ורישיונך נשלל על ידי בית המשפט, חשוב לפנות לעורך דין שבקי ומנוסה בדיני תעבורה כדי להביא לביטול השלילה וזאת בהקדם האפשרי.
שאלות נוספות? פנה/י אלינו: 072-3360520