שחרור בתנאים מגבילים - אימתי?
שחרור בתנאים מגבילים נוצר במסגרת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) תשנ"ו-1996 על מנת לאזן בין הפרת הזכויות המגיעות לפרט מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הקובע במפורש בסעיף 5 שאין להגביל את חירותו של הפרט במעצר לבין הצורך באכיפת שלטון החוק במדינה דמוקרטית.
שחרור מסוג זה מאפשר לפגוע בחירותו של החשוד או הנאשם באופן מוגבל יותר שיכול להשיג את המטרות שלשמן נועד המעצר מלכתחילה כדוגמת חשש מהימלטות, שיבוש הליכי חקירה, הטרדת עד וכדומה. אדם המבקש להשתחרר ממעצר בתנאים מגבילים צריך להגיש בקשה מנומקת בנושא לבית המשפט, כמובן שבאמצעות עורך דין פלילי מיומן.
מתי ניתן להגיש בקשה לשחרור ממעצר בתנאים מגבילים?
שחרור בתנאים מגבילים יכול להיות בסיומה של חקירת המשטרה עם ההחלטה על המעצר שניתנת בהוראה של הקצין הממונה, בבקשה למעצר בבית המשפט טרם הגשת כתב האישום, או בבקשה למעצר עד תום ההליכים, כאשר בשני האחרונים ההחלטה היא של בית המשפט.
שחרור בתנאים מגבילים מהווה למעשה חלופת מעצר וייעשה בדרך כלל בנסיבות בהן הסיכון לבריחה של החשוד, שיבוש של מהלכי המשפט או החקירה נגדו נמוכים, רף הראיות העומד נגדו מוגבל יחסית גם אם עומד בדרישות להגשת כתב האישום ובפשעים קלים ובפשעי צווארון לבן בהם מידת המסוכנות של החשוד אינה חזקה.
לקריאה נוספת: הארכת מעצר - באילו תנאים ולפי איזה חוק?
התנאים המגבילים שניתן להטיל על האדם במקרה של שחרור על ידי הקצין הממונה לפי סעיף 42 יכולים לכלול: צו עיכוב יציאה מהארץ והפקדה של הדרכון למשך שלושה חודשים, איסור על קיום קשר עם אדם כלשהו לתקופה של עד 30 יום, חובה להיות באזור מסוים או איסור להיכנס לאזור כלשהו עד למשך של 15 יום, הופעה בתחנת המשטרה בתאריכים שיקבעו, מעצר בית עם וללא אזיק אלקטרוני ועוד.
בית משפט לפי סעיף 48(א) לחוק יכול להתנות את השחרור בתנאים דומים ונוספים ללא הגבלה של פרק זמן מסוים.
סעיף 46 לחוק מציין שבקביעת התנאים חובה על הקצין או השופט לשקול את המצב הכלכלי, הרקע הפלילי, העבירות בגינן החשוד מואשם ואפשרותו לעמוד בתנאים שייקבעו לו לערבות.
סעיף 287 לחוק העונשין תשל"ז-1977 קובע שהפרה של התנאים המוגבלים בשחרור מהווה עבירה פלילית בפני עצמה שהעונש עליה שנתיים מאסר. החשוד מתחייב טרם השחרור לחתום על כתב ערבות שמכיל את תנאי השחרור.
פסק דין בערעור שקבע את שחרורו של עצור בתנאים מגבילים
בש"פ 7630/02 אוהב ציון נ' מדינת ישראל - נגד העוררים הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל אביב באשמת עבירות כלכליות שונות ויחד איתו בקשה למעצרם עד תום ההליכים. בית המשפט דחה את בקשת המעצר וקבע להם שחרור בתנאים של הפקדת ערבויות בסכומים שונים.
קיראו בהרחבה על: זכויותיו של העצור
ערעורם של השניים מתבסס על כך שלאור הקפאת הנכסים אין באפשרותם לשלם את הסכומים הנדרשים ולכן בקשתם היא להקטנת הסכום או קביעת ערובה אחרת.
בית המשפט העליון בראשותו של כבוד השופט אשר גרוניס מקבל את ערעורו של החשוד הראשון וקובע לו תנאי ערובה בהם יוכל לעמוד הכוללים שיעבוד של דירת האם למדינה, הפקדת חצי מליון שקל במזומן או בערבות בנקאית, ערבות צד שלישי של שני ערבים בסך 10,000 שקלים כל אחת וערבות צד שלישי של האם בסך 750,000 שקלים, כל זאת משום שהסבירות לבריחה ולבריחה מהארץ בפרט של הנאשמים נמוכה.
ליחצו כאן והיכנסו לפורום לענייני פלילים באתר Felony