עבירת רצח בראי המשפט הפלילי – סעיף 300 לחוק העונשין

חייגו לייעוץ אישי: 072-336-0520עו"ד לענייני פלילים ותעבורה 24 שעות ביממה
 פלילים ודיני תעבורה - עורך דין לשרותך
חוות דעת מקצועית בענייני פלילים:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה בפלילים >>

סעיף 300 לחוק העונשין – עבירת הרצח


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 () דירוגים | דירוג ממוצע ()
stars - based on reviews

Hebrew

עבירת רצח הנה ביצוע המתת אדם בכוונה תחילה. עבירה זו, של נטילת חיי אדם בכוונה תחילה נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר בדיני העונשין בארץ ועל כן העונש המוטל בגינה הנו עונש מאסר עולם חובה, ללא שיקול דעת לבית המשפט. זוהי גם העבירה היחידה שביצועה כרוך בעונש זה.

עבירת הרצח קבועה במסגרת סעיף 300 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וזאת במסגרת הקטגוריה של עבירות גרימת המוות.

עבירה זו הנה החמורה ביותר מבין עבירות אלו ועל כן היא גם מכונה רצח מדרגה ראשונה.

בנוסף לעבירת הרצח קיימות עבירת הריגה, שהעונש עליה הנו עד 20 שנות מאסר בהתאם לסעיף 298 לחוק ועבירת גרם מוות ברשלנות שהעונש עליה הנו עד 3 שנות מאסר בהתאם לסעיף 304 לחוק.

כל עבירה פלילית מורכבת משני יסודות עיקריים: יסוד עובדתי ויסוד נפשי. בעבירות גרימת המוות, היסוד העובדתי הנו משותף לכולן, דהיינו, ביצוע מעשה שהביא למות הקורבן.

ההבדל בין העבירות האלו מתבטא ביסוד הנפשי, דהיינו, הכוונה והלך הרוח שנלווה לביצוע מעשה העבירה בפועל.

כאשר מדובר בעבירת רצח, היסוד הנפשי מצריך כוונה תחילה להרוג. על הכוונה תחילה להתלוות למעשה הרצח ולאו דווקא לקדום לו בזמן.

סעיף 301(א) לחוק העונשין קובע כי לשם הוכחת מרכיב הכוונה תחילה להרוג את הקורבן, יש להוכיח שהנאשם: "החליט להמיתו, והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או שהכין מכשיר שבו המית אותו."

שלושת התנאים להוכחת כוונת תחילה

מרכיב הכוונה תחילה מורכב משלושה חלקים מצטברים שונים שיש להוכיח את קיומם:

  1. החלטה להמית - כלומר, הנאשם החליט ותכנן מראש ובאופן מודע להמית את הקורבן, כך שהדבר לא נעשה בשוגג, למשל. יסוד ההחלטה נלמד מתוך נסיבות המקרה, ואין צורך בהכרזה מפורשת מצד הרוצח על החלטתו להמית את הקרבן.
     
  2. הכנה - כלומר, הנאשם ביצע את ההכנות הדרושות לצורך ביצוע החלטתו. יסוד ההכנה פורש כהכנה פיזית מצומצמת. לדוגמה, במקרה של שתי דקירות בסכין ניתן לראות את הדקירה הראשונה כהכנה לדקירה השניה.
     
  3. היעדר קינטור - כלומר, הקורבן לא התגרה בנאשם באופן משמעותי וחמור בסמוך לביצוע העבירה.

    במקרה שיוכח שהקורבן אכן התגרה בנאשם באופן משמעותי ניתן יהיה להניח שהנאשם לא תכנן מלכתחילה להרוג את הקורבן, אלא עשה זאת בלהט הרגע ועקב הקינטור.


ברוב המקרים בהם לא ניתן להוכיח את כל מרכיבי הכוונה תחילה, תומר עבירת הרצח לעבירת הריגה שהעונש עליה כאמור הנו קל יותר, עד 20 שנות מאסר.

קראו בהרחבה: עבירת נשק - סעיף 144 לחוק העונשין.

לצורך הרשעה בעבירת הריגה היסוד הנפשי אינו מצריך הוכחה של כוונה להרוג מלכתחילה, אלא די בהוכחת כוונה ספונטנית, שעלולה לצמוח תוך כדי עימות עם הקורבן ובלהט הרגע או במצבים בהם אדם הביא למותו של הקורבן תוך מודעות בפועל לכך או עצימת עיניים, קלות דעת, אדישות וכדומה.

כאשר מדובר בעבירת גרם מוות ברשלנות, היסוד הנפשי מתבטא באופן לפיו האדם כלל לא רצה להביא לתוצאה הקטלנית של מעשהו, אולם הוא ביצע את מעשהו ברשלנות ובאופן שהיה עליו לצפות מראש את תוצאתו הקטלנית.

לדוגמא, כאשר אדם מבצע עבירת תנועה ועקב כך גורם לתאונת דרכים ולמות אדם אחר שהיה מעורב בה. כאמור, העונש על עבירה זו הנו עד 3 שנות מאסר.

בצד עבירת הרצח, קיימת גם עבירת נסיון לרצח, שהעונש עליה הנו עד 20 שנות מאסר בהתאם לסעיף 305 לחוק וזאת במידה והייתה כוונה תחילה לרצוח אך הקורבן לא מת בדיעבד.

סעיף זה מגדיר נסיון לרצח מי שניסה שלא כדין לגרום למותו של אדם או מי שלא כדין עשה מעשה או נמנע מלעשות מעשה שמחובתו היה לעשותו, בכוונה לגרום למותו של אדם והמעשה או המחדל עלולים מטבעם לסכן חיי אדם.

קראו עוד בנושא: מכתב איום לרצוח - עבירה לפי סעיף 307 לחוק העונשין

העונש על ביצוע עבירת הרצח

עבירת רצח הנה כאמור העבירה הפלילית היחידה בחוק העונשין הישראלי שהעונש המוטל עליה הנו עונש מאסר עולם חובה, ללא שיקול דעת לבית המשפט.

כלומר, במידה ובית המשפט הכריע כי הנאשם העומד בפניו אכן ביצע את עבירת הרצח, אזי אין לו כל שיקול דעת לגבי העונש שיש לגזור על הנאשם ומחובתו להטיל עליו עונש של מאסר עולם.

עונש מאסר עולם מוגדר פורמלית כמאסר למשך כל ימי חייו של האסיר. עם זאת, ברוב המוחלט של המקרים, נשיא המדינה משתמש בסמכותו בתחום זה וקוצב את עונש מאסר העולם לתקופה של כ-30 שנים.

יחד עם זאת, המחוקק העניק לבית המשפט סמכות להטיל עונש קל יותר במידה והרצח בוצע בנסיבות מסויימות, אשר מפורטות בסעיף 300א לחוק:

  1. כאשר מעשה הרצח נבע מהפרעה נפשית חמורה או ליקוי שכלי חמור של הנאשם, שבגינם לא היה מסוגל להבין את משמעות מעשיו או להימנע מלעשותם, אך שאינם עולים כדי אי שפיות.
     
  2. כאשר נמצא שהנאשם חרג במעשיו רק במעט מתחום ההתנהגות הסבירה לצורך תחולת הגנה עצמית, צורך או כורח.
     
  3. כאשר הנאשם הוא אדם שהיה נתון במצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבני משפחתו מצד קורבן הרצח.

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים חייגו: 072-3360520


תאריך: 28/09/2016 12:31



TEST