הדרך לערער על פסק דין / גזר הדין שניתן נגדך!
בתי המשפט לתעבורה נחשבים לחלק ממערכת השפיטה הפלילית, כאשר בית המשפט לתעבורה מקביל בדרגתו לבית משפט השלום.
בדומה לפסק הדין של בית משפט פלילי, גם פסק הדין של בית משפט לתעבורה מורכב משני חלקים: הכרעת דין, אשר קובעת האם הנאשם מורשע או מזוכה מהעבירה שיוחסה לו וגזר דין, אשר קובע את עונשו של הנאשם במידה והכרעת הדין הרשיעה אותו.
בהתאם לכך, הליכי הערעור על פסקי הדין של בית המשפט לתעבורה הינם כשל הליכי הערעור על פסקי הדין של בתי המשפט הפליליים, אשר מוסדרים במסגרת חוק בתי המשפט (נוסח חדש), התשמ"ד-1984 וכן חוק סדר הדין הפלילי (נוסח חדש), התשמ"ב-1982, אשר מכונה בקיצור החסד"פ.
מיותר לציין כי 99% מהערעורים שמוגשים בענייני תעבורה, מוגשים על ידי עורכי דין המתמחים בתחום התעבורה. בודדים הנם המקרים בהם הוגש ערעור ללא ייצוג של עורך דין ומעטים עוד יותר המקרים בהם הוגש ערעור ללא ייצוג של עורך דין והערעור התקבל בחלקו או במלואו.
ככלל, על פסק דין של בית משפט לתעבורה ניתן להגיש ערעורים בפני שתי ערכאות.
תחילה ניתן להגיש ערעור בזכות בפני בית המשפט למחוזי. לאחר מכן ניתן להגיש ערעור ברשות על פסק הדין של בית המשפט המחוזי וזאת בפני בית המשפט העליון.
סמכויותיו של בית המשפט לערעור הנן רחבות ביותר. בהתאם לסעיף 213 לחסד"פ הוא רשאי לדחות את הערעור, לקבל את הערעור – כולו או חלקו, ולשנות או לבטל את פסק הדין שניתן על ידי הערכאה הקודמת, וכן להורות על החזרת הדיון לערכאה הקודמת עם הוראות, לצורך בירור נקודות מסויימות.
לדוגמא, במקרה והתגלו ראיות חדשות לאחר מתן פסק הדין.
הדרך שלך להגשת ערעור בזכות
שני הצדדים, התביעה והנאשם, זכאים להגיש ערעור בזכות על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וזאת תוך 45 יום ממתן פסק הדין.
במידה והכרעת הדין הרשיעה את הנאשם וניתן גזר דין, ספירת הימים תתחיל ממועד גזר הדין. במידה והמדובר בנאשם שנשפט והורשע בהעדרו, ספירת הימים תתחיל מהמועד בו הומצא לו פסק הדין.
עם זאת, בית המשפט המחוזי גם רשאי להאריך את המועדים להגשת הערעור בפניו וזאת גם לאחר שאותם 45 יום כבר חלפו. כך קובעים סעיפים 198–201 לחסד"פ.
את נוסח הערעור יש להגיש למזכירות בית המשפט המחוזי הרלוונטי לפי סמכותו המקומית ולמסור העתק ממנו לפרקליטות המחוז הרלוונטית. לאחר מכן יקבע המועד לדיון בערעור.
בדרך כלל, הערעור בפני בית המשפט המחוזי נדון בפני מותב של 3 שופטים, אולם הערעור על תיקי תעבורה ידון במחוזי בפני שופט אחד. זאת, למעט תיקי גרימת מוות ברשלנות והפקרה לאחר פגיעה בניגוד לסעיפים 64 ו-64א לפקודת התעבורה, אשר ידונו בפני 3 שופטים.
ערעור על הכרעת הדין: מטבע הדברים, ערעור על הכרעת דין שהרשיעה את הנאשם - מוגש על ידי הנאשם, בעוד ערעור על הכרעת דין שזיכתה את הנאשם - מוגש על ידי התביעה.
בעניין זה חשוב להדגיש כי ככלל, ערכאת הערעור דנה בעיקר בקביעותיו המשפטיות של בית המשפט לתעבורה, וכי היא לא תטה להתערב בקביעותיו לגבי ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן.
זאת מאחר שלערכאה הראשונית יש את הכלים והאפשרות להתרשם באופן ישיר מהראיות שמובאות בפניו ומרמת האמון והמהימנות של העדים שמעידים בפניו, בשעה שאלו אינם עומדים לרשות ערכאת הערעור.
לפיכך, מומלץ למקד את עיקר הטענות בערעור לגבי שגיאות משפטיות שנעשו לכאורה על ידי בית המשפט לתעבורה בכל הקשור להנמקת הכרעת הדין.
לדוגמא, במקרה והכרעת הדין ניתנה בניגוד להלכה המשפטית המחייבת או במידה והיא ניתנה ללא נימוקים מספקים וכדומה.
יחד עם זאת, יתכנו עדיין מקרים חריגים בהם ערכאת הערעור תתערב בכל זאת בקביעות עובדתיות של הערכאה הראשונית.
כך לדוגמא, במידה ובית המשפט בערכאה הראשונה התעלם מראיות ועדויות משמעותיים ובעלי משקל, או במידה ולאחר פסק הדין התגלו ראיות חדשות שלא ניתן היה לאתר אותן לפני כן, וזאת לאור סעיף 211 לחסד"פ אשר קובע כי בית המשפט לערעור רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה.
כמו כן, בית המשפט לערעור ישקול להתערב בקביעות לגבי מהימנות העדים, במידה ובית המשפט בערכאה הראשונה נתן אמון בגרסא של עד אשר דבריו אינם מתיישבים באופן מהותי עם יתר הראיות והעדויות שהובאו בתיק.
ערעור על גזר הדין: ערעור על גזר הדין יוגש על ידי התביעה, במידה והעונש שנגזר על הנאשם הנו לדעתה קל מדי ובמקרה כזה המדובר בערעור על קולת העונש.
מנגד, ערעור על גזר הדין יוגש על ידי הנאשם במידה והוא סבור שהעונש שנגזר עליו הינו כבד מדי, ואז המדובר בערעור על חומרת העונש.
יודגש כי במידה והוגש ערעור על חומרת העונש מטעם הנאשם, בית המשפט לערעור איננו יוכל להחמיר בעונשו של הנאשם מעבר למה נגזר עליו על ידי הערכאה הראשונה, אלא אם גם התביעה הגישה אף היא ערעור על קולת העונש. כך קובע סעיף 217 לחסד"פ.
השיקולים המרכזיים שנשקלים על ידי בית המשפט לערעור לגבי ערעורים על חומרת או קולת העונש, הינו האם גזר הדין שניתן על ידי הערכאה הראשונה סטה ממדיניות הענישה הראויה באותו מקרה, והאם אירע שינוי נסיבות אשר עשוי להצדיק הקלה בעונש. לדוגמא, במידה וחלה החמרה במצבו הבריאותי של הנאשם.
ערעור ברשות לבית המשפט העליון
גם על פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת הליך הערעור שהוגש בפניו ניתן להגיש ערעור, תוך 45 יום ממתן פסק הדין וזאת בפני בית המשפט העליון. אולם לשם כך יש לבקש רשות לערער, במסגרת בקשת רשות ערעור, המכונה בקיצור בר"ע.
בהתאם לסעיף 199 לחסד"פ, יש להגיש את הבר"ע לבית המשפט העליון תוך 45 יום ממתן פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי ואם ניתנה רשות לערער, אזי יש להגיש את הודעת הערעור תוך 30 ממועד מתן הרשות.
יחד עם זאת, בהתאם לסעיף 205 לחסד"פ, בית המשפט העליון רשאי לדון בבר"ע כאילו היא הייתה הודעת ערעור, כפי שאכן נעשה על ידו בדרך כלל במידה והוא החליט לקבל את הבר"ע ולדון בה לגופו של עניין.
בדרך כלל הרשות לערער תינתן על ידי בית המשפט העליון כאשר מדובר בטענה משפטית חשובה או כאשר נטען כי נפלה טעות מהותית בפסק הדין של הערכאה הקודמת. אולם, יחד עם זאת, יש לזכור כי מתן הרשות לערער אין פירושה בהכרח גם קבלת הערעור לגופו.
לסיכום, נדגיש כי לפני קבלת החלטה לגבי הגשת ערעור בענייני תעבורה, בין אם בזכות ובין אם ברשות, קיימת חשיבות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתחום, לצורך הערכת הסיכויים ובמידת הצורך, ייצוג משפטי בערעור.
לשיחה אישית עם עורך דין מנוסה חייג/י: 072-336-0520