רוצה להגיש ערעור על החלטת בית המשפט כנגדך?
ערעור הוא הליך משפטי במסגרתו כל אחד מהצדדים שאינו מסכים עם ההחלטה שניתנה במסגרת פסק דין, הכרעת דין ו/או גזר דין יכול לפנות לבית המשפט בערכאה גבוהה יותר על מנת שידון בסוגיה בשנית.
המונח הלועזי appeal מתייחס בדיוק לאותו הליך והוא מוכר בשיטת המשפט האנגלית, האמריקאית ובשיטות משפט רבות אחרות בעולם.
באופן עקרוני הזכות לערער קיימת רק היכן שהיא קבועה בדין. חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 קובע את ערכאות הערעור כך שעל הכרעת דין של בית משפט השלום ניתן לערער בזכות לבית המשפט המחוזי ובפעם השניה, אם ניתנה רשות ניתן לערער על החלטת המחוזי לבית המשפט העליון.
מאידך, כאשר נאשם נשפט בבית המשפט המחוזי בערכאה הראשונה עקב חומרת העבירה הפלילית שביצע לכאורה הערעור יהיה בזכות לבית המשפט העליון.
הכללים והחוקים שחשוב להכיר לפני שפונים לערער
הכלל הוא שהתביעה איננה זכאית לערער על הרשעה של הנאשם בעבירה שייחסה לו בכתב האישום. למרות זאת היא רשאית לכך לפי סעיף 39(ג) לחוק העונשין תשל"ז-1977 במקרים בהם הנאשם מבקש מבית המשפט להתייחס גם לעבירות אחרות בהן הודה והוא מרשיע בהן את הנאשם למרות עמדת התביעה. מנגד הנאשם אינו רשאי לערער על זיכוי.
מכאן יוצא כי הנאשם יכול להגיש ערעור במקרים של הרשעה וענישה חמורה והתביעה במקרים של זיכוי וענישה מקלה.
הסיכויים לזכות בערעור תלויים בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. אין אפשרות אמיתית לחזות בוודאות את מידת הצלחתו של הליך הערעור והדיון שיערך בעניינו.
מאידך, קיימת חשיבות עליונה בבחינה מדוקדקת של מכלול האפשרויות בפני הנאשם שהורשע ולכן חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה - לפחות אחד. חשוב לזכור כי שינוי החלטה בערכאת הערעור יכול לעשות את ההבדל בין חופש לשלילת חירותך.
>>> הפורום לענייני פלילים לשירותך! <<<
הכלל הוא שבית המשפט אינו מתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הראשונה.
כך באופן עקרוני בערעור לא נשמעים עדים ולא מתקבלות ראיות נוספות אלא אם כן כפי שנקבע בסעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 נדרש הדבר לצורך קיום משפט צדק.
ההלכה קובעת שהדבר יתאפשר רק אם המערער לא היה יכול להציג את הראיה בפני בית המשפט שקיים את הדיון הראשון מסיבות פיזיות או בגלל אי ידיעה וכאשר הראייה יכולה לשנות באופן משמעותי את ההחלטה של הערעור.
סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי קובע שכאשר מדובר על ערעור ברשות יש להגישו תוך 45 יום מהכרעת הדין. במקרה של ערעור ברשות את הבקשה יש להגיש תוך 45 יום ואת הערעור תוך 30 יום ממתן הרשות. סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי קובע חובת התייצבות לשני הצדדים בערעור.
יש לזכור כי הטיפול בערעורך יכול להימשך זמן רב בשל העומס הרב המוטל היום על המערכת המשפטית בישראל בכללותה.
חשבת להגיש ערעור? לא בלי עורך דין פלילי מעולה!
אדם שכבר הורשע בפלילים ומבקש לערער, לעיתים ימשיך להיות מיוצג על ידי אותו עורך דין פלילי שייצג אותו במשפט שזה אתה התנהל.
אחרים ולא מעטים שלא היו מרוצים מהקשר עם עורך דינם הראשון, מבקשים להחליפו ולשכור את שירותיו של עורך דין חדש, שיערער בשמם.
אם החלטת לערער ולהיות מיוצג על ידי עו"ד פלילי מעולה, הגעת למקום הנכון. אנו מציעים לך לפנות ולקבל יעוץ משפטי אישי וללא כל התחייבות, במהלכו נבחן את כתב האישום שהוגש, את ההליכים בבית המשפט, העדויות וכל ראיה שבתיק, נשמע את דבריך ונבחן באופן ריאלי את הכדאיות והדרך שלך לערער על החטלת בית המשפט בעניינך.
דוגמא מתוך דיון בבקשת רשות ערעור בהליך פלילי
הבאנו מתוך הארכיון הפלילי את הדיון בהליך רע"פ 10218/04-א – בריינר נ' מדינת ישראל - המבקש הורשע על ידי בית המשפט לתעבורה בחיפה בגרימת מוות ברשלנות ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של שמונה חודשים, פסילת רישיון נהיגה לעשר שנים ומאסר על תנאי לשלוש שנים.
קיראו בהרחבה: המדריך לעבירות תעבורה
הוא הגיש ערעור על הרשעתו בעבירות התעבורה לבית המשפט המחוזי, שדחה את הערעור ולכן הבקשה לערער לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון בראשות כבוד השופט יהונתן עדיאל דחה את בקשת הרשות לערער משום שרשות ערעור שלישית לא ניתנת בדרך כלל לפי ההלכה אלא אם כן עולה מהבקשה שאלה ציבורית או משפטית בעלת חשיבות משמעותית המשליכה על מעבר לעניינו הספציפי של הפרט.
אליבא דה השופט עדיאל במקרה זה הבקשה לא מעלה שאלות מעין אלו אלא מתמקדת בחומרת העונש שאין בה די כדי להצדיק דיון ערעור נוסף.
לפניה וקבלת יעוץ משפטי בענייני פלילים ללא כל התחייבות - ליחצו כאן!