נהיגה בשכרות - סעיף 62(3) לפקודת התעבורה והדרך שלך להתמודד!

חייגו לייעוץ אישי: 072-336-0520עו"ד לענייני פלילים ותעבורה 24 שעות ביממה
 פלילים ודיני תעבורה - עורך דין לשרותך
חוות דעת מקצועית בענייני פלילים:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה בפלילים >>

הואשמת בנהיגה בשכרות? כך מתמודדים...


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 () דירוגים | דירוג ממוצע ()
stars - based on reviews

Hebrew

הואשמת בנהיגה בשכרות לאחר בדיקת ינשוף או בדיקת דם? רכבך נתפס על ידי המשטרה ורישיון הנהיגה נפסל מנהלית? מהו העונש הקבוע בחוק במקרים של נהיגה בשכרות?

איך אפשר להתמודד בבית המשפט מול כתב אישום לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה? מה ההבדל בין נהיגה בשכרות לבין נהיגה תחת השפעת אלכוהול? איך אפשר למנוע את שלילת רישיון הנהיגה אם בכלל?

על כל אלו ועוד נסביר ונביא דוגמאות מתוך פסקי דין עדכניים וחשובים, בסקירה שלפניך.

נהיגה תחת השפעת אלכוהול, בדומה לנהיגה תחת השפעת סמים, נחשבת לעבירת תנועה חמורה ואף מוגדרת כיעד אכיפה מרכזי של משטרת התנועה.

סעיף 169ב לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובע כי לשיכור אסור לנהוג ברכב בדרך או במקום ציבורי ואף אסור לו בכלל להניע את הרכב. בנוסף, אסור גם לבעל רכב או הממונה עליו להרשות לשיכור לנהוג בו.

כיצד מגדירים מיהו "שיכור"?

החוק איננו מגדיר מיהו שיכור בהתאם לתחושתו הסובייקטיבית של הנהג, כי אם בהתאם לערכים אובייקטיבים של כמויות האלכוהול שבגופו. לפיכך, ייתכן בהחלט מצב בו הנהג ששתה אלכוהול יחוש לכאורה עירני וכשיר לחלוטין לנהיגה ועם זאת על פי החוק הוא ייחשב כשיכור. 

את ערכי כמויות האלכוהול שבגופו של הנהג ניתן למדוד לפי הבדיקות הבאות:

(א) בדיקת דם/שתן, שנחשבת לבדיקה האמינה והמדוייקת ביותר. כדי שהשוטר יוכל לדרוש מהנהג לערוך בדיקה זו, דרוש שהנהג יהיה מעורב בתאונת דרכים או שלשוטר יהיה חשד סביר שהנהג הינו שיכור וזאת כאמור בסעיף 64ב(ב1) לפקודת התעבורה (נוסח חדש).

(ב) בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר הינשוף, שהינה הבדיקה היותר נפוצה ופופולארית בשטח. השוטר רשאי לדרוש מנהג לבצע בדיקה זו ללא מעורבות בתאונת דרכים וגם ללא חשד סביר שהוא שיכור וזאת כאמור בסעיף 64ב(א1) לפקודת התעבורה.

בהתאם לפסק דין עזורי וכפי שיפורט להלן, ככלל, המכשיר נחשב למכשיר אמין. אולם, יחד עם זאת, על מנת שממצאי בדיקתו זו ייחשבו כקבילים בבית המשפט, על הבדיקה להיערך בכפוף לשורה של כללים מסויימים, אשר נועדו לוודא את תקינות המכשיר ואמינותו. לדוגמא, יש להחליף את פייר המכשיר בכל בדיקת נשיפה ולבצע את הבדיקה רק לאחר חלוף רבע שעה מהעת שבה הנהג שתה, אכל, או הקיא.

בנוסף לבדיקות הללו, ייתכן שהשוטר שעצר את הנהג ידרוש ממנו גם לבצע פעולות מוטוריות בסיסיות, שממצאיהן משמשים כראייה נוספת לשכרות הנהג. מדובר בפעולות כגון הליכה בקו ישיר, לגעת באף עם האצבע, לעקוב עם העיניים אחר תנועות אצבעו של השוטר וכיוצא בזה. בנוסף, השוטר גם יכול להתרשם ממידת שכרותו של הנהג במידה ונודף ממנו ריח אלכוהול וכן במידה והוא מדבר באופן צלול, ברור ועקבי או לא וכיוצא בזה.

לגבי רף כמות האלכוהול, יש להבדיל בין נהג רגיל, לבין נהגים מסויימים וזאת כמפורט להלן:

(א) במידה ומדובר בנהג רגיל, אז בהתאם לסעיף 169א לתקנות התעבורה, הנהג יוגדר כשיכור כאשר:

  • לפי בדיקת דם/שתן - יימצאו בו מעל 50 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל דם.
  • לפי בדיקת נשיפה - יימצאו בו מעל 240 מק"ג אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף. יחד עם זאת, במסגרת הליך עפ"ת מס' 25457-04-10 מדינת ישראל נגד עוזרי, אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, נקבע כי מכשיר הינשוף הינו ככלל מכשיר אמין, אולם עקב סטיית התקן שתיתכן בתוצאותיו, יש להעמיד את הרף המינימלי להגשת אישום בנהיגה בשכרות על 290 מק"ג אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

(ב) במידה ומדובר בנהג חדש, או נהג שטרם מלאו לו 24 שנים, או נהג ברכב ציבורי, או נהג ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם, אז בהתאם לסעיף 64ב לפקודת התעבורה (נוסח חדש), הנהג יוגדר כשיכור כאשר:

  • לפי בדיקת דם/שתן - יימצאו בו מעל 10 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל דם.
  • לפי בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר הינשוף - יימצאו בו מעל 50 מק"ג אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

המשמעות של סירוב לערוך בדיקה

יש לקחת בחשבון כי סירוב לבצע את הבדיקה, עלול להוביל להרשעה אוטומטית בעבירת נהיגה בשכרות. שכן, סעיף 64ד לפקודת התעבורה קובע כי נהג שסירב להיבדק לפי דרישת שוטר, ייחשב כנהג שעבר עבירה של נהיגה בשכרות כאמור בסעיף 62(3) לפקודה. לפיכך, ייתכן מצב בו נהג שסירב לעבור בדיקת ינשוף יורשע בביצוע עבירת נהיגה בשכרות למרות שהוא כלל לא היה שיכור לפי החוק ואף אם הוא לא שתה כלל.

יחד עם זאת, סעיף זה לא יחול על נהג שסירב לתת בדיקת דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו בנסיבות האמורות בסעיף 64ב(ב4).

כמו כן, בפסיקה נקבע כי סעיף 64ד יחול רק על נהג שהשוטר שדרש ממנו לערוך את הבדיקה עמד בכל התנאים המצטברים אשר מפורטים בסעיף 62ב(ב2) לפקודה ולפיהם על השוטר להודיע לנהג קודם לכן מהי מטרת נטילת הדגימה, לבקש ממנו את הסכמתו לבדיקה ובעיקר להסביר לו את המשמעות המשפטית של הסירוב לערוך את הבדיקה. במידה והשוטר לא עמד בתנאים הללו, אז הנהג שסירב לערוך את הבדיקה לא ייחשב כמי שביצע את העבירה של נהיגה בשכרות.   

הסנקציות בגין נהיגה בשכרות

במידה וממצאי בדיקת הנהג הראו שהוא נהג כשהוא שיכור, הוא יקבל זימון להופעה בפני בית המשפט לתעבורה, שכן, להבדיל מעבירות תנועה אחרות, לא ניתן במקרה של האשמה של נהיגה תחת שכרות להמיר את כתב האישום בתשלום קנס.

בנוסף, רשיונו של הנהג יילקח ממנו באופן מיידי והוא יקבל זימון לשימוע תוך 3 ימים בפני קצין משטרה, לצורך קבלת ההחלטה בדבר פסילת רישיון הנהיגה למשך פרקי זמן ממושכים יותר וזאת כמפורט להלן:

  • במידה והעבירה לא גרמה לתאונה עם נפגעים או נזק לרכוש - פסילת רשות, ל-30 ימים.
  • במידה והעבירה גרמה לתאונת דרכים עם נפגעים או נזק לרכוש - פסילת רשות, ל-60 ימים.
  • במידה והעבירה גרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם - פסילת חובה, ל-90 ימים.

במידה והנהג יורשע בבית המשפט לתעבורה בביצוע עבירת נהיגה בשכרות, אז בהתאם לסעיף 39א לפקודת התעבורה, הוא צפוי לקבל פסילת נהיגה למשך לפחות שנתיים. במידה והוא כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה, הוא צפוי לקבל פסילת נהיגה לתקופה של לפחות 4 שנים.

יחד עם זאת, בית המשפט רשאי להורות על תקופת פסילה קצרה יותר בהתקיים נסיבות מקלות מיוחדות שיפורטו בפסק הדין.

דוגמאות לנסיבות מקלות יכולות להיות כמות אלכוהול נמוכה יחסית, מדובר בעבירה ראשונה, לא נגרמה תאונה עקב הנהיגה בשכרות ואם חלילה כן נגרמה, לא נגרם נזק כלל בעטיה או נגרם נזק לרכוש בלבד, הנאשם מתפרנס מנהיגה ופסילה ארוכה עלולה לפגוע בכלכלתו ובכלכלת משפחתו וכיוצא בזה.

מנגד, במידה ומדובר בנסיבות הפוכות, כגון במידה ומדובר בכמות אלכוהול גבוהה במיוחד, ריבוי עבירות תנועה והנהיגה הסתיימה בנפגעים רבים בגוף וברכוש, אז ברור שנסיבות אלו עלולות להוביל לפסילה ארוכה יותר מזו הנקובה בחוק ואף לפסילה לצמיתות בנסיבות חמורות במיוחד.

בהתאם לתקנה 207ב לתקנות התעבורה, בתום תקופת הפסילה, הנהג גם ייאלץ לעבור מבחן עיוני/תיאוריה ומבחן מעשי/טסט וכן בדיקת כושר נהיגה רפואי במסגרת המרב"ד - המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כדי לחדש את רשיון הנהיגה שלו ולקבל אותו בחזרה.

לפיכך, במידה ונתפסת על ידי המשטרה כחשוד בביצוע עבירת נהיגה בשכרות, מומלץ מאוד להשכיר את שירותיו של עורך דין בקי ומנוסה בדיני תעבורה. שכן, עורך דין כזה יוכל לנסות לחלצך מהרשעה בביצוע עבירה זו, במידה והוא יצליח להוכיח כי קיימים כשלים ראייתיים בחומרי החקירה של המשטרה. לדוגמא, במידה והוא יצליח להוכיח כי בדיקת הינשוף לא נעשתה כדין ועל כן ממצאיה אינם קבילים כלל.

לחלופין, הוא יוכל לנסות לשכנע את המשטרה להגיע לעיסקת טיעון מקילה שתטיל עליך תקופת שלילה קצרה יחסית, או להמיר את סעיף האישום של נהיגה בשכרות בעבירה קלה יותר של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, אשר העונש עליה הינו פסילת מינימום של 3 חודשים בלבד, כאשר גם לגביו ניתן לנהל משא ומתן.

שאלות נוספות? פנה/י אלינו: 072-3360520


תאריך: 16/10/2017 12:49



TEST