מחיקת רישום פלילי לפי חוק
רישום פלילי בהבדל מהמרשם הפלילי הוא הרישום אותו מנהלת משטרת ישראל לפי חוק המרשם הפלילי (תקנת השבים) תשמ"א-1981 לעניין הרשעות או החלטות אחרות שניתנו לגבי הפרט במסגרת הליך פלילי המהווה חלק מהמרשם הפלילי. סעיף 2 לחוק קובע את הפרטים שיופיעו ברישום זה.
המרשם הפלילי לעומת זאת מכיל גם מידע לגבי רישום פלילי שנמחק, תיקי משטרה בהם עודנה מתנהלת חקירה או שהועברו לבית המשפט ותיקים סגורים ועוד והוא מכונה לעיתים גם מרשם משטרתי.
כאשר קיים רישום הפלילי, למרות החיסיון המוטל עליו לפי סעיף 3 לחוק הוא עדיין חשוף לעיונם של גורמים רבים, עובדה שפוגעת בשמו הטוב של הפרט וביכולתו להשתלב באופן מלא ולנהל אורך חיים הולם בחברה בה הוא חי.
זקוק לסיוע במחיקת רישום פלילי? לחץ כאן לפניה אישית לעורך דין!
מחיקת רישום מסוג זה יכולה להתבצע לפי החוק בסיום תקופת ההתיישנות אז תתחיל תקופת המחיקה או על ידי הגשת חנינה לנשיא המדינה.
מחיקת רישום פלילי לפי חוקי מדינת ישראל
מחיקה לפי חוק המרשם תתבצע בחלוף תקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה יחדיו. תקופות ההתיישנות משתנות בנסיבות המקרה לפי גילו של הנאשם, סוג ההחלטה שהתקבלה בסיום ההליך הפלילי והעונש שנגזר בצידה של העבירה, אולם כולן מתחילות במועד בו ניתן גזר הדין.
תקופת ההתיישנות השכיחה ביותר של בגיר שהורשע היא 7 שנים.
לחצו כאן למידע בנושא משמעותו של רישום פלילי במקרה של קטין
במהלך תקופה זו מצטמצם מספר הגופים הרשאים לפי דין לקבל את המידע אודות האדם, אולם עדיין הגופים המוזכרים בסעיפים 4 ו-5 לחוק רשאים לעיין במידע ולמסור אותו למוסדות שונים המוזכרים בתוספות לחוק.
בסיום תקופת ההתיישנות תחל תקופת המחיקה בה יורד עוד יותר מספר הגופים הרשאים לפי החוק לעיין ברישום הפלילי של הפרט.
>>> הפורום לענייני פלילים <<<
כאן חובה לציין כי מחיקה איננה משמעה שהמידע אינו מופיע עוד אלא שלא ניתן להעבירו לגופים שעדיין יכולים לעיין בו גם בתקופת ההתיישנות אלא רק לעשרה גופים ספציפיים ובהם הצבא, משטרת ישראל, הממשלה, שירות הביטחון הכללי, הועדה למינוי שופטים והיועץ המשפטי לממשלה. תקופה זו עומדת לרוב על 10 שנים והיא נספרת מסיום ההתיישנות.
יש להדגיש כי לצורך הגדלת סיכוייך בבקשה למחיקת המידע, רצי לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי הבקיא בפרוצדורה, על מנת שיגיש את הבקשה בשמך.
לקריאה נוספת: הזכות לייצוג משפטי
מחיקת הרישום על ידי הגשת בקשת חנינה
דרך מקובלת נוספת למחיקת הרישום היא על ידי הגשת חנינה לנשיא המדינה המוסמך לפי החוק לקצר את תקופת המחיקה או ההתיישנות.
את בקשות החנינה יש להפנות למחלקת חנינות במשרד המשפטים המעבירה את הבקשה לנשיא. הבקשות נבדקות בדקדקנות לפי הוראות החוק ורובן נדחות למרות שמרביתן מוגשות על ידי אזרחים שהרישום מפריע לניהול חייהם.
לעומת זאת, בקשות לביטול הופעתו של תיק משטרה סגור מהמרשם הפלילי יש להגיש למשטרה שתבחן לפי הנסיבות הקבועות בחוק האם ניתן לבטל את הרישום. בדומה בניגוד למחיקת רישום פלילי, מחיקה של תיק משטרה מהמרשם הפלילי תוביל לאי הופעתו במרשם זה.
פסק דין לדוגמא בנושא מחיקת רישום פלילי של אזרח
המדובר בהליך שנדון בפני בית המשפט העליון דנ"פ 9384/01 אל נסאסרה נ' לשכת עורכי הדין - לשכת עורכי הדין סירבה לחדש חברות של פרט שהורשע בביצוע עבירה פלילית, למרות שהרשעתו נמחקה על ידי נשיא המדינה וסירבה לרשום מועמד להתמחות שהרשעתו התיישנה לפי החוק.
בית המשפט העליון בראשותו של הנשיא בדימוס אהרון ברק קיבל את הבקשה לאור תכלית החוק המעוניינת בשיקום מצבו של האדם שלא שב לפגוע בציבור ולא חזר על ביצוע העבירה ולאפשר לו לתרום מיכולותיו לציבור.
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ אישי מעו"ד פלילי
