חוק דרומי - המדריך המלא

חוק דרומי הנו הכינוי העממי  לסעיף 34י1 לחוק העונשין תשל"ז-1977, אשר נחקק בשנת 2008 בעקבות הפרשה הידועה כפרשת שי דרומי וקובע כך:

"34י1. הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר. 

(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.

(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם –

(1)  המעשה לא היה סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס.

(2)  האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.

(ג) לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" – לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי."

משמעות סעיף זה הנה הרחבת ההגנה מפני אחריות פלילית, כך שלא תוטל אחריות פלילית על מעשים שאדם ביצע על מנת להדוף פורצים לביתו הפרטי, בית העסק שלו, או משק חקלאי מגודר שלו.

קראו עוד בנושא: כתב אישום

הרקע לחקיקת סעיף זה נעוץ כאמור בפרשת שי דרומי.

המדובר בחקלאי שגר בחווה מרוחקת ומבודדת בנגב, אשר כמו חקלאים רבים ברחבי הארץ סבל מפריצות חוזרות ונשנות למשק החקלאי שלו ומגניבות של ציוד חקלאי יקר ערך.

באחת מהפריצות הללו שאירעה בינואר 2007, דרומי ירה בכלי הנשק שלו לעבר הפורצים במטרה להניסם ולהבריחם ועקב כך הרג אחד מהם ופצע אחר.

דרומי הועמד לדין בגין ביצוע עבירות הריגה, חבלה בכוונה מחמירה והחזקת נשק, אך זוכה מחמת הספק מעבירות ההריגה והחבלה בכוונה מחמירה בהסתמך על הטענה לפיה הוא ניסה להגן על עצמו ועל רכושו.

על כן, מעשיו נכללים בגדר הגנה עצמית, כאמור בסעיף 34י לחוק העונשין אשר קובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו..."

"...ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים."

הפרשה זכתה לתהודה רבה בתקשורת, בשל מכת הפריצות והגניבות החוזרות ונשנות של ציוד חקלאי יקר ערך ממנה סבלו כאמור חקלאים רבים חסרי אונים ברחבי הארץ.

כתוצאה מכך ומהלחץ הציבורי הכבד שהופעל בעניין זה, במיוחד מצד הלובי החקלאי, נחקק סעיף 34י1 לחוק העונשין.

ההבדל העיקרי בין סעיף זה לסעיף  34י לחוק בדבר ההגנה העצמית, הנו שבעוד לפי סעיף 34י מדובר בהפעלת כח כדי למנוע פריצה שנשקפה ממנה סכנה מוחשית לפגיעה בחיים או ברכוש, סעיף 34י1 מדבר על הפעלת כח למניעת כל פריצה לרכוש שהנו בית מגורים, בית עסק, או משק חקלאי מגודר.  

במילים פשוטות, מותר בנסיבות מסויימות להפעיל כח ואף לירות כלפי פורץ כדי להבריחו, אם כי יש לזכור כי מטרת הפעלת הכח והשימוש בירי איננה בהכרח למטרת הרג הפורץ, אלא בראש ובראשונה למטרת הדיפתו ונטרולו כדי להגן על הרכוש ולמנוע מהפורץ לפגוע בו.

כמו כן, סעיף 34י1 לחוק מסייג בשני תנאים את האפשרות לשימוש בכח על ידי בעל הבית כדי להדוף את הפריצות לרכוש, אשר מתייחסים לסבירות הפעלת הכח על ידי בעל הבית ואופי ההתנהגות שלו. 

תנאי הסבירות קובע כי הפעלת הכח של בעל הבית צריכה להיות סבירה לשם הדיפת הפורץ ובאופן מידתי, ביחס לסכנה שנשקפה לבעל הבית מהפורץ.

יחד עם זאת, רק במידה והמעשה היה בלתי סביר בעליל, לא תינתן ההגנה על פי סעיף זה.

לדוגמא, במידה ובעל הבית ירה על הפורץ לאחר שהוא כבר החל לברוח מהמקום, או במידה שהמדובר היה בפורץ שהנו ילד קטן שניתן על נקלה לתפוס אותו ולנטרל אותו ללא שום שימוש בירי, אזי מעשה הירי יחשב כלא סביר בעליל.

קראו בהרחבה על עבירות נשק

לעומת זאת, במידה והפורץ עצמו היה חמוש בכלי נשק ואיים בו על בעל הבית, אזי השימוש בירי במקרה כזה ייחשב כסביר. 

תנאי ההתנהגות קובע כי על בעל הבית שמבקש לפעיל כח כדי להתגונן ולהדוף פריצה לרכושו, להתנהג בכנות ולא באופן פסול ותוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים לסיטואציה שבה שהאירוע עלול להסתיים באופן קטלני או לא סביר.

לדוגמא, בעל בית שהתגרה באדם אחר באופן פרובוקטיבי, גרם לו להתפרץ לביתו ואז ירה בו, כביכול כדי לנטרל אותו. 

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים חייגו: 072-3360520