לתקוף דרך המקלדת: אלימות נוער ברשת האינטרנט

פעם (לפני הרבה מאוד שנים), העונש האפקטיבי והחינוכי ביותר של הורים כנגד ילדיהם, היה למנוע מהם יציאה מהבית.

טוב, זה היה פעם, היום המצב הפוך כמעט לגמרי. בני הנוער נוהגים להסתגר שעות בחדריהם מול מסכים. החל מגיימרים שיאכלו ויירדמו תוך כדי משחק ה"פורט נייט", דרך מכורי אינסטגרם וטיק טוק ועד לאוהבי סדרות נטפליקס.

האמת היא שרוב מכריע של בני הנוער מקיימים היום את מרבית קשריהם דרך הטלפון הנייד שלהם וזה מבלי לחייג כלל. לחייג זה אאוט, לסמס זה אין וכמה שיותר.

אפליקציית הווטסאפ, הפכה לכלי התקשורת הגדול בעולם, בוודאי בקרב בני נוער. הם עושים את זה בקבוצות, בפרטי או בשליחת הודעות עם תפוצה רחבה. מה הם לא מעבירים דרך האפליקציה? מילים, תמונות, סרטונים, קישורים וכל פיסת אינפורמציה שנראית להם חשובה.

שימו לב לנתון הבא, בכל יום מועברות בעולם דרך הווטסאפ למעלה מ-65 מיליארד הודעות, זה בנוסף לשני מיליארד דקות שיחה.

בן נוער בישראל שותף ליותר משבע מאות הודעות מידי יום (!). טוב, נשמע נחמד, בכל זאת הילדים שלנו מתקשרים אחד עם השני. הבעיה המרכזית היא שהרשת בכלל והווטסאפ בפרט, הפכו לפלטפורמה העיקרית לפגיעה של בני נוער אחד בשני.

אם זירת האלימות בין בני נוער היתה פעם במגרש הכדורגל, בבית הספר או בחצר השכונה, היום זה קורה ברשת, מכל מקום וללא כל מגע פיסי. פרט לכריות האצבעות כמובן, שהן המפעיל העיקרי של בריונות המקלדת שאנו חשופים לה.

מי שמאיים הוא כוכב רשת

ממש כמו בחצר בית הספר, גם לאלימות בני הנוער ברשת יש חוקיות דומה ומי שמוגדר ביריון רשת, מקובל חברתית.

אם נתעלם לרגע מהמשוואה המזעזעת הזאת, הרי שבפן אחד, נותרה אלימות בני הנוער זהה. בכל זאת, האלימות ברשת הפכה מאלימות פיסית למילולית וככזאת, היא הפכה למסוכנת, בעיקר לנפש המתבגרים.

חברת בזק, פירסמה בשנת 2019, תוצאות סקר שערכה בקרב בני נוער על בריונות ואלימות ברשת. מהסקר עולה כי כמחצית מבני הנוער (49%) בגילי 17-12 דיווחו כי חוו אלימות מילולית באותה שנה, ו-23% אף חוו אלימות פיזית.

עוד מתברר, כי רוב בני הנוער שחוו בריונות ברשת מכירים באופן אישי את הפוגע. 35%  מבני הנוער שמרו את הפגיעה בינם לבין עצמם.

לאלימות ברשת יש כמובן השלכות רגשיות קשות. שליש מבני הנוער שחוו אותה נמנעים, לדבריהם, ממפגשים חברתיים בעקבות המקרה. מספר דומה הפחיתו את פעילותם ברשתות החברתיות.

בקרב המבוגרים, לעומת זאת, רק 7% ציינו שהם נמנעו ממפגשים חברתיים. למרבה ההפתעה, מתברר שאלימות ברשת יכולה להיות דווקא אמצעי להתקדם בסולם החברתי, רוב מוחלט (69%) של בני הנוער חושבים שמי שמתנהג בבריונות ברשת או מבצע שיימינג מקובל חברתית. טוב, כבר אמרנו שזה די מוכר.

פי שבוודאי ניחשתם, היכן שמרוכז השיח, שם גם מרוכזת רמת האלימות, 74% מבני הנוער דיווחו כי את האלימות הם חוו באמצעות אפליקציית הווטסאפ.

בכדי להבין את עוצמת התופעה, כדאי להתבונן בנתון שמגיע אלינו ממדינה מערבית אחרת, ארה"ב. לפי מחקר מקיף שנערך בשנת 2017 עולה כי 2,100 ילדים בגילאי 12-8 התאבדו בארה"ב בשנת 2017 בגלל אלימות ברשת, בעוד 1,900 ילדים נהרגו בתאונות דרכים ו-1,200 נפטרו ממחלות שונות.

כלומר, אלימות ברשת היא הגורם מספר אחד בארה"ב במוות של ילדים ובני נוער.

אלימות ברשת, לא מתרכזת רק לקבוצות הווטסאפ, היא פורחת גם ברשתות החברתיות ובראשם רשת האינסטגרם החביבה במיוחד בקרב בני הנוער. לעתים, מדובר בקמפיין של אלימות שמתחיל בווטסאפ ומסתיים ברשת. כלומר, זה יכול להתחיל בוויכוח פרטי בין שני בני נוער, אחר כך הוא יגלוש לקבוצה משותפת (כיתה או קבוצת חברים סגורה) ומשם ידלוף בעוצמה רבה לרשת.

15% מהדיווחים על אלימות ברשת בסקר של בזק, מדבר על איום שכולל הדלפת תמונות אינטימיות לרשת. יש לזה אפילו שם, "פורנו נקמה" והוא נחשב לפסגת תופעת  ה"שיימינג", הביוש בפומבי, תופעה שמצלקת מאות בני נוער מידי שנה, שלא לומר אלפים.

הפצת תמונות עירום חלקי או מלא, או הפצה של סרטוני מין של תלמידים, הפכו לאימתם של תלמידות ותלמידים בכל רחבי הארץ.

אין כמעט חודש שעובר בלי מקרה אחד לפחות של הפצת תמונות עירום של תלמיד במסגרת מה שמכונה שיימינג. צריך לזכור שמדובר במקרים שהפגיעה שלהם בנער או בנערה שתמונתם הופצה ברבים, היא עצומה, לעיתים בלתי הפיכה.

על אף שמדובר על עבירה פלילית, האיום הזה עדיין שריר וקיים בקרב בני הנוער שהקלות של העברת המידע, רק מעודדת אותם לפעולה. נדגיש, לא כל מקרי האלימות פליליים, אבל במקרים הפליליים, מדובר בהשלכות הרסניות לשני הצדדים, הפוגע ובוודאי זה הנפגע והכל קורה, בתחילת חייהם.

105 שלום!

אלימות ברשת הפכה כאמור לכלי הפגיעה המרכזי שחווים בני ובנות נוער בכל רחבי הארץ. אחרי שבמערכת החינוך הזדעזעו מסרטוני מין של תלמידות ותלמידי בית ספר שהופצו ברבים ולאחר שמשטרת ישראל החלה לפעול ביד קשה כנגד התופעה, הבינו בממשלת ישראל שאין מדובר בתופעה חולפת ועל כן יש להיערך בהתאם.

מעבר לקמפיינים ותכניות הסברה שמתקיימים בבתי הספר ומחוצה לו, החליטו במשרד לביטחון פנים, להקים את המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - 105 שהוא מערך אזרחי ומשטרתי ראשון מסוגו בארץ, המשלב בין מישור האכיפה החוקית לבין המישור הטיפולי והחינוכי, כל זאת על מנת לייצר סביבה בטוחה עבור ילדים ובני נוער במרחב המקוון.

במטה הלאומי פועלים זה לצד זה שוטרים ונציגי המשרד לביטחון הפנים, אנשי משרד החינוך, נציגי משרד הבריאות ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אליהם מצטרפים אנשי מקצוע ממשרד המשפטים (פרקליטות המדינה) במטרה משותפת למנוע אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער ברשת.

המוקד הטלפוני 105 מקבל פניות ודיווחים מהציבור ומעניק מענה מקצועי בנוגע לפגיעות, אלימות ופשיעה נגד ילדים ונוער במרחב המקוון, ברשת. את חזית המוקד, מאיישים שוטרים אשר עברו הכשרה יעודית בתחום עיסוקו של המטה הלאומי.

המוקד הוא חלק מיחידה 105 הכפופה ליחידת העילית להב 433. דסק השותפויות אמון על מתן מענה בין-משרדי משולב לאירועים וכן על ריכוז המשך הטיפול בקטין במסגרת הקהילה.

המוקד מעניק מענה משלים בין-משרדי לאירועים פליליים ובמקביל יודע גם לתת מענה לפגיעות ואירועים שאינם עולים לכדי עבירות פליליות ואשר עד להקמתו של המוקד לא ניתן להן כל מענה.

נכון, המטה הלאומי שבתוכו פועל המוקד, מעניקים טיפול שלא היה עד כה, שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה הרלוונטיים חשוב מאוד, אולם קשה לומר שבתחום אלימות וביריונות ברשת בקרב בני נוער, צופן העתיד טובות.

בכל שנה מתווספות אפליקציות חדשות שמהוות בעצמן פלטפורמות להפצת אלימות רשת ובראשן תופעת הביוש - השיימינג.

אצבעותיהן של בני הנוער, מתקתקות לעתים מהר יותר מהמחשבות שלהן ומה ש'נסגר' פעם בין תלמידים בחצר בית הספר ומסתיים בחדר המנהל, מתרחש כעת ביתר שאת בטלפון הנייד ומידרדר לטיפולם של המשטרה ומוסדות החוק.

עוד בנושא: עורך דין מומחה לייצוג בעבירות בני נוער