לקיחת אחריות והודאה או שמירה מוחלטת על זכות השתיקה

יו"ר הסוכנות ויו"ר האופוזיציה לשעבר, יצחק בוז'י הרצוג, נחשד פעמיים בעבירות על חוק מימון מפלגות. בחקירתו הראשונה על מעורבות בפרשת מימון קמפיין אהוד ברק, הוא בחר לנצל את אחת מזכויות שמקנה החוק לנחקר - לשתוק.

נכון, התנהלות כזו, נראית לנו כלא אתית, אולם זכות השתיקה הנה אחת מהזכויות הראשיות של חשוד. מי שצפה לפחות בסרט "אקשן" אמריקאי אחד, ודאי נתקל במשפט אותו מסנן השוטר הטוב לפושע הרע, עת הוא הניח את ידיו באזיקים: "יש לך את הזכות לשמור על שתיקה".

בצד הנגדי של המתרס, נצבת בפני הנחקר אופציית ההודאה. מהו הקו המחבר שבין שתי האופציות? איזו אופציה עדיפה אם בכלל ואיך לקבל את ההחלטה הנכונה?

הזכות לשתוק או החובה להודות

זכות השתיקה הנה אחת מאבני היסוד במערכת המשפט והיא נשענת על הנחת יסוד מרכזית לפיה כל אדם הוא חף מפשע, כל עוד לא הוכח אחרת. ואולם, על אף העובדה שמדובר בזכות בסיסית של כל נחקר או חשוד, חשוב מאוד לדעת שלא תמיד היא האופציה הנכונה.

ראשית דבר, הרי ששתיקה עלולה להתפרש כהתחמקות. אדם חף מפשע הנחקר ונחשד בפלילים, אמור לזעוק את האמת שלו, אם כן מדוע הוא שותק? פרשנות משטרתית זו שאף זולגת לעיתים לבתי המשפט, עלולה שלעצמה להזיק לנחקר.

מעבר לכך, מעוררת שתיקתו של חשוד בקרב החוקרים, את הצורף בהעמקת החקירה, כלומר העובדה שהנחקר שותק ולא מספק מידע אמין לחוקרים, תוביל את אותם החוקרים להניח כי אכן מדובר באשם והם ימשיכו לחפש ראיות להנחת יסוד זו.

חשוב בנקודה זו להדגיש כי בדרך כלל, ישנה התחשבות מצד המשטרה לנחקר שמספק מידע, הרבה יותר מזה הניתנת לנחקר הבוחר בזכות השתיקה.

בכל זאת, ההחלטה אם לשמור על זכות השתיקה, אינה החלטה קלה עבור הנחקר ועורך דינו. הנחקר ועורך דינו לא באמת יודעים בזמן אמת, מהו המידע שיש למשטרה לגביו ועל כן יתכן כי לצד היתרון שבשתיקה, מדובר למעשה בזמן יקר אותו ינצלו החוקרים למציאת ראיות כנגד החשוד.

שתיקה כהודאה הוא בהחלט מצב שיכול להתממש לרעת הנחקר השותק, בפרט שמדובר בנחקר חף מפשע, שכן עדותו עשויה לשפוך אור על חקירת המשטרה.

נקודה מרכזית שכדאי לזכור, קשורה לסטטוס של הנחקר, שהרי אם מדובר בנחקר המוסר עדות, אין עומדת לו זכות השתיקה במלואה, לעומת נחקר המוגדר חשוד ונחקר תחת אזהרה, או אז, מחובת החוקרים להדגיש בפניו את זכות השתיקה המוחלטת העומדת לו.

היסוד המרכזי בזכות השתיקה הוא ההימנעות מהאפשרות להפללה עצמית של החשוד בעת חקירתו, כלומר הפללתו העצמית באמצעות עדות ודברים שימסור במו פיו לחוקרים.

ההיסטוריה הוכיחה פעמים רבות כי גם חשוד חף מפשע, עלול ליפול בלשונו ולהביא להפללתו.

מנגד כאמור, נצבת ברצף המשפטי הפלילי ההודאה באשמה.

נתחיל מהסוף, הודאה היא מלכת הראיות ולמעשה ה"פלומבה" שסוגרת את החקירה ואגב, ההיסטוריה המשפטית רצופת הודאות שווא שבסופן בילו חפים מפשע שנים רבות מאחורי סורג ובריח, אלא אם הוכח כי ההודאה הוצאה בדרך המנוגדת לחוק, במקרה כזה מדובר בהודאה בלתי קבילתה ויש יסוד סביר להניח שבית המשפט יבטלה.

הודאה אומנם מורידה לאלתר את רגלי החוקרים מדוושת הגז בחקירה, אולם עבור הנחקר אין מדובר בסוף, כי אם בתחילתו של משפט שיכלול קרוב לוודאי הרשעה.

הודאה יכולה להתרחש במספר מקרים. הראשון נובע מרצונו של הנחקר להודות על מעשיו, חד וחלק. במקרה אחר, תגיעה ההודאה כתוצאה מלחץ מסיבי של החוקרים על הנחקר ואולי אף כתוצאה מתרגילי חקירה שונים.

מקרה שלישי הוא הרצון של הנחקר להגיע לסיום החקירה תוך כדי עסקה משפטית. חשוב מאוד להדגיש, כל אלה תלויים בראש ובראשונה בראיות שיש למשטרה. ובכל זאת, על הנחקר להתייעץ עמוקות עם עורך דין פלילי מנוסה בטרם ההגעה להחלטה בדבר הודאה.

בין שתיקה להודאה

אין ספק כי מדובר בהחלטה כבדת משקל שתשפיע באופן ישיר ומשמעותי על המשך חייו של הנחקר. בעניין זה, נתייחס לנחקר ואל עורך דינו בנשימה אחת.

לעורך הדין ניסיון רב יותר מזה של הנחקר, נדגיש כי הזכות להתייעצות עם עורך דין היא זכות ראשונים, בטרם תחל החקירה.

עורך הדין והנחקר, אינם יודעים מהן הראיות שיש בידי המשטרה אם בכלל. לא אחת, יפעילו החוקרים לחץ מסיבי על הנחקר שבידיהם אין ולו ראיה אחת. שוב, מהות הראיות תתגלה אך ורק עם הגשת כתב האישום או לחלופין עם שחרורו של החשוד.

לאדם חף מפשע, אין כל סיבה להודות no matter what. בכל מקרה אחר, יש לקבל החלטה בעניין בכובד ראש וכחלק מאסטרטגיה מגובשת על סמך רמת התיאום בין החשוד לעורך דינו.

זכות השתיקה עשויה לעבוד אך היא מוגבלת ואף מגבירה את החשד כלפי הנחקר. נראה כי ההחלטה באיזה נתיב ללכת, תלויה בנתונים האובייקטיביים של המקרה כמו עומק החשדות, חומרתן, מצפונו של החשוד ועוד.

על כן, אין תשובה מוחלטת לשאלה. רק עורך דין בעל ניסיון רב בתחום הפלילים יידע לאיזה כיוון לנתב את הנחקר במטוטלת הנעה בין הודאה לשתיקה. חשוב לזכור כי להחלטה בין השתיים עשויה להיות משמעות רבה ביותר, בכל הנוגע לחופש שלך.

על מנת לבחור באסטרטגיה הנכונה והטובה ביותר, בכל מקרה לגופו, יש לפעול ביחד עם הנחקר ובהתאם לנסיבות החשדות והחקירה שמתנהלת נגדו. אין באמת תשובה אחת ויש המון דרכי פעולה אפשריות.

ייעוץ משפטי אישי מעורך דין פלילי

עוד בנושא: עקרונות בדיני העונשין בישראל