ענישה חמורה על פגיעה בביטחון המדינה
על אחמד אל צופי, שיכונה מעתה הנאשם, גזר בית המשפט המחוזי עשרים וארבע שנות מאסר בגין עבירות ביטחוניות חמורות. האם מדובר בעונש הולם ומידתי?
עסקינן בע"פ 2626/13 אחמד אל צופי נ' מדינת ישראל.
עובדות המקרה:
הנאשם פגש בשנת 2002 אדם אחר אשר קיבל אותו לארגון טרור המכונה "חללי גדודי אל אקצא". על מנת להימנות על לוחמיו הוא החל לעבור אימונים צבאיים ברפיח במסגרתם השתמש בנשק, רימונים ומרגמות.
בשנת 2004 נטל הנאשם חלק בהתארגנות, והניח מטען חבלה ברצועת עזה על מנת לפגוע בחיילי צה"ל.
בשנת 2006 סייע הנאשם בירי טילי רקטות על ישראל, באמצעות הסתרת היורים, והסעתם למקור ירי קרוב ומבודד.
בשנת 2007 הנאשם נטל חלק בירי טילים מרצועת עזה על יישובי עוטף עזה ודרום הארץ, הוכח כי הנאשם ירה ארבע טילים לשטח ישראל, והכל בכוונה לפגוע ולהרוג ישראלים.
בנוסף בשנת 2007 נטל חלק בהתארגנות נוספות שנועדה להניח מטען חבלה ברצועת עזה. הוא הטמין מטען חבלה במשקל של חמישה עשר קילו בסמוך לגבול הרצועה. בשלב מסוים החלו חיילי צה"ל לירות לעברו ולעבר החוליה. חלק מאנשי החוליה ברחו אך הנאשם נתפס.
כאשר הנאשם נתפס, התחזה לאחיו הקטן על מנת למנוע מהם לזהותו, ובכך בעצם ניסה להטעות את חיילי צה"ל.
בגין מעשיו אלו, הוא הואשם בעבירות של ניסיון רצח, חברות בארגון טרור, קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש בנשק שלא כדין, עריכת אימונים צבאיים אסורים, ואף בעבירה של שיבוש הליכי חקירה והתחזות.
לקריאה נוספת: החזקת נשק ללא רישיון או היתר חוקי
הנאשם הועמד לדיון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
לפניה וקבלת יעוץ משפטי מיידי בענייני פלילים ליחצו כאן!
הכרעת בית המשפט המחוזי
הנאשם הודה באישומים שיוחסו לו לאחר שהם הופחתו במעט והכל במסגרת הסדר טיעון בינו לבין המדינה. עם זאת, הסדר הטיעון לא כלל הסכמה על גובה העונש שיוטל עליו.
בית המשפט המחוזי דן בטענות הנוגעות לעונשו של הנאשם, תוך התייחסותו לתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, שקובע את אמות המידה לגזירת עונשים על מי שהורשע בהליך פלילי.
לאחר שבית המשפט המחוזי שקל את נסיבות ביצוע העבירה, ואת העובדה שהנאשם הודה בעבירות, הוא קבע כי יש להטיל עליו כאמור עונש של 24 שנות מאסר.
>>> הפורום לענייני פלילים <<<
בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות העניין יש גם להרתיע אחרים מביצוע עבירות דומות, ועל כן יש להטיל עונש כבד. הנאשם הגיש ערעור על העונש שהוטל עליו לבית המשפט העליון.
תיקון 113 לחוק העונשין:
בשנת 2013 הוכנס לחוק העונשין תיקון 113 הכולל שינוי יסודי של דיני הענישה בישראל. התיקון נועד להבנות את שיקול הדעת של בית המשפט בענישה מתוך תובנה לפיה מטרת הענישה היא להלום את נסיבות העבירה.
נראה כי את תכלית התיקון מתאר סעיף 40א לחוק העונשין שהתווסף במסגרתו: "מטרתו של סימן זה לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה".
למידע נוסף: עקרונות בדיני עונשין לפי שיטת המשפט בישראל
טענות הנאשם בערעור
הנאשם טען כי העונש שהוטל עליו לא היה הולם את מעשי העבירות שביצע. כמו כן טען שמדובר בעונש חמור מאוד בהשוואה למקרים אחרים שנדונו בבתי משפט שם העונשים היו חמורים פחות באופן משמעותי.
הכרעת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון קבע כי אין להתערב בעונש שהוטל על הנאשם.
נקבע כי ככלל ערכאת ערעור תתערב בגזרי דין רק כאשר מוטלים עונשים מופרזים וקיצוניים שכלל אינם עולים בקנה אחד עם הענישה הראויה וההולמת. אך בנסיבות העניין לא כך הם פני הדברים.
באשר לטענת הנאשם לגביה מקרים דומים, קבע בית המשפט העליון כי כל המקרים אליהם הפנה הנאשם נגעו לעבירות חמורות פחות ולמספר נמוך יותר של אישומים, בהשוואה לנסיבות העניין.
יתר על כן, בית המשפט קיבל את עמדתה של המדינה לפיה דווקא עונשו של הנאשם היה נמוך בהשוואה למקרים דומים בהם ניתנו עונשים כבדים יותר.
בית המשפט קבע כי שיקולי ההרתעה של בית המשפט המחוזי במקומם, במיוחד לאור העובדה שמדובר בעבירות מאוד חמורות.
את הכרעתו סיכם בית המשפט העליון כדלקמן: "המערער הורשע בביצוע שורה של מעשים חמורים במיוחד, הכוללים ירי חסר אבחנה של טילים והנחת מטענים אשר מסיבות שכלל אינן תלויות בו לא הביאו לפגיעה בנפש.
התוצאה הסופית שהועמדה לבחינתנו, קרי העונש הכולל שהוטל על המערער, אינה חורגת ממדיניות הענישה הנהוגה בגין מעשים מסוג זה. אין מקום להתערבותנו בגזר הדין, ויש לדחות את הערעור".
קיראו: מתי יערך משפט חוזר?
המסקנה:
מדובר בעבירות טרור חמורות, מדובר בנאשם שפעל ועשה רבות על מנת לפגוע באזרחים ישראלים חפים מפשע, ולכן עונשו במקומו מונח.
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מעו"ד פלילי
