ניהול הליכי משפט תקינים הוא אחד מניירות הלקמוס לבחינת קיומו של משטר דמוקרטי שכן כל פגיעה בטוהר שלהם יכולה להוות עד כדי הפרה של זכות האדם הבסיסית להליך משפטי הוגן משום הפוטנציאל לשיבוש מלאכתו של בית המשפט בבירור המקרה וחקר האמת בנסיבותיו.
עבירת שיבוש הליכי משפט מהווה חלק ממקבץ המעשים הפליליים שתכליתם לשבש את קיומו של הליך משפטי תקין המופיעים בסימן א של שיבוש עשיית משפט בחוק העונשין תשל"ז-1977.
היא קבועה בסעיף 244 שמורה שמי שעשה דבר בכוונה לגרום לעיוות דין, להכשיל או למנוע הליך שיפוטי בין אם באמצעות העלמת ראיות, סיכול הזמנתו של עד או בכל שיטה אחרת דינו מאסר לתקופה של שלוש שנים.
הליך משפטי לצורך עבירה זו כולל גם חקירה פלילית ומימוש הוראה שניתנה על ידי בית משפט.
לקריאה נוספת: שיבוש הליכי חקירה
מלבד זאת עבירת השיבוש יכולה להתרחש במהלך כל סוג של הליך משפטי בין אם פלילי או אזרחי. הרציונאל לחקיקת הסעיף האמור הוא כמובן שמירה על טוהרו של ההליך המשפטי.
כמו כל עבירה פלילית אחרת, גם הוראה זו מורכבת מיסוד עובדתי ונפשי אותם התביעה נדרשת להוכיח לצורך הרשעת הפרט יחד עם כשרותו הפלילית ברמה של מעל לספק סביר.
באופן זה היסוד העובדתי בעבירה של שיבוש הליכי משפט הוא עשייה של מעשה כלשהו כדי להכשיל, למנוע או לגרום לעיוות דין במסגרת הליך שיפוטי בדרך של סיכול הזמנתו של עד להופיע במשפט, העלמה של ראיות או כל אמצעי אחר.
>>> הפורום לענייני פלילים <<<
בדומה המאשימה צריכה להוכיח במסגרת היסוד הנפשי שאותם דברים בוצעו בכוונה לגרום לעיוות דין, הכשלה או מניעה של ההליך המשפטי.
מלבד זאת, חובה לשים לב שהעבירה של שיבוש הליכי משפט איננה עבירה שדורשת קיום של תוצאה כלשהי לצורך ההרשעה, דהיינו די בכך שהייתה אצל הנאשם הכוונה לשבש את הליכי המשפט ואין צורך להראות שהתקיים שיבוש כלשהו בפועל.
עבירה זו יכולה להיות מבוצעת על ידי בעל דין עצמו, או כל גורם אחר המעורב בהליכים המשפטיים. לא פעם במקרים בהם קיים חשש שחשוד יבצע עבירה מהסוג האמור במסגרת הליכי המשפט או החקירה מבקשת הרשות החוקרת גם להעריך את מעצרו על מנת למנוע ממנו את האפשרות לבצע זאת.
ע"פ 7637/05 יוסף נ' מדינת ישראל- ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים שהרשיע את המערערים בין השאר בעבירה של שיבוש הליכי משפט.
המערערים לפי כתב האישום הגיעו לדירה שבה שהה המנוח עם חבריו הכו אותו ודקרו אותו כאשר לאחר מכן מת מפצעיו והמערערים בינתיים השליכו חלק מהבגדים המוכתמים בדם ואחרים הם ניסו לנקות.
בערכאה הראשונה הם שמרו על זכות השתיקה אחד המערערים טען בערעור שהחלפת הבגד הייתה מטעמי נוחות ולא לצורך השמדת ראיות.
למידע נוסף: לדעת יותר על עבירת תקיפה
בית המשפט העליון בראשות כבוד השופט אליקים רובינשטיין דוחה את הערעור וקובע שאף אחד מהמערערים לא סיפק הסבר משכנע להשלכת בגדים, לניקוי בגדים אחרים ולניקוי הרכב מהכתמים שהיו בו.
לקבלת יעוץ משפטי אישי ומיידי בנושא שיבוש הליכי משפט ליחצו כאן!