זכות השתיקה הנה זכות יסוד במשפט הפלילי בארץ וברחבי העולם הנאור אשר מעניקה לאדם את האפשרות לשתוק ולא להשיב לשאלות אשר התשובה עליהן עלולה להפליל אותו.
זאת בין כשהוא נחקר כחשוד במסגרת הליכי חקירה של המשטרה או רשות חקירה מוסמכת אחרת שאז תשובתו עלולה להביא להאשמתו ובין כשהוא זומן להעיד בבית המשפט כנאשם בתיק פלילי, שאז תשובתו עלולה להביא להרשעתו.
עקרונית, החוק בארץ מחייב כל אדם לשתף פעולה עם רשויות המדינה ולהשיב תשובות מהימנות לשאלות החוקרים של המשטרה או רשויות אחרות הממונות על אכיפת החוק או כשהוא נחקר בבית המשפט.
יחד עם זאת, קיים חריג לכלל זה, אשר מתבטא בזכות החיסיון מפני הפללה עצמית שמשמעותה זכות האדם שלא למסור ראיה אשר עלולה להפלילו ובכלל זאת לא לומר דבר אשר עלול להפליל אותו.
כלומר, זכות השתיקה מהווה נגזרת של הזכות להימנעות מהפללה עצמית ומעניקה לאדם את הזכות שלא לפעול כנגד עצמו ולשתוק ולסרב לענות לשאלות אשר התשובה עליהן עלולה להפליל אותו.
קראו בהרחבה: זכויות העצור ומימושן לפי חוק
בנוסף, מי שנחקר כחשוד רשאי לשתוק גם במקרה והוא חושש שדבריו יסולפו שלא כדין לצורך הגשת כתב אישום כנגדו.
עם זאת יובהר שזכות השתיקה הנה אישית, כלומר היא באה למנוע הפללה עצמית ולא ניתן להשתמש בה כדי למנוע הפללה של אדם אחר.
לגבי זכות השתיקה במסגרת הליכי החקירה במשטרה, יובהר כי קיים הבדל בין היקף זכות השתיקה של מי שנחקר בסטטוס של עד בלבד במסגרת חקירה רגילה, בין היקף זכות השתיקה של מי שנחקר בסטטוס של חשוד בביצוע העבירה, במסגרת חקירה תחת אזהרה.
במקרה הראשון, מותר לעד לשתוק רק לגבי שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו.
במקרה השני, מותר לחשוד לשתוק באופן מוחלט ולרב לענות על אף שאלה.
במידה והנחקר הופך בשלב כלשהו מעד לחשוד בביצוע העבירה, כך שהחקירה הופכת מחקירה רגילה לחקירה תחת אזהרה על החוקר למסור לנחקר אזהרה ברורה לפיה הוא נחשד בביצוע העבירה.
כך שכל מה שהוא יאמר עלול לשמש כראיה נגדו וכן ליידע אותו בדבר כל הזכויות שעומדות לו עקב כך וביניהן זכות השתיקה, הזכות להתייעץ עם עורך דין ולעכב את החקירה עד להגעתו למקום ועוד.
במסגרת הדין האמריקאי, אזהרה זו מכונה אזהרת מירנדה.
רבים מאיתנו מכירים את הסצנה שנפוצה בסרטי קולנוע אמריקאים, במסגרתה השוטרים משמיעים בפני החשוד את הנוסח הבא:
"You have the right to remain silent. Anything you say can and will be used against you in a court of law.
You have the right to have an attorney present during questioning. If you cannot afford an attorney, one will be appointed for you."
קראו עוד בנושא: טביעת אצבע כראיה במשפט הפלילי
חשוב להיות מודע לכך שהשימוש בזכות השתיקה עלול להיות כרוך בתג מחיר מאחר שהשתיקה עלולה להיזקף לחובתו של מי שמשתמש בזכות זו.
שכן, במידה והאדם שותק כחשוד ומסרב להשיב לשאלות במסגרת הליכי החקירה שלו, שתיקתו עלולה לחזק את החשדות כנגדו ולהביא להפיכתו מחשוד לנאשם ולהעמדתו לדין פלילי.
במידה והאדם שותק כנאשם ומסרב להעיד בבית המשפט במהלך ניהול התיק הפלילי כנגדו, שתיקתו עלולה לשמש כחיזוק של ממש לראיות המוצגות במשפט.
עד כדי הקביעה שעצם השימוש בה מכריעה את הכף לחובת הנאשם ומובילה להרשעתו בדין.
בנוסף, עדותו של נאשם ששתק בחקירה לגבי שאלה מסויימת ועם זאת בחר להשיב עליה במסגרת עדותו בבית המשפט עלולה להיחשב כעדות כבושה.
כלומר, עדות שהעד המוסר אותה בבית המשפט כבש אותה בליבו בהזדמנות הראשונה שהיה עליו למסור אותה, למרות היותה רלוונטית ובעלת משקל, אלא גילה אותה רק בשלב מאוחר יותר.
הכלל לגבי עדות כבושה הנו שערכה הראייתי הנו מועט יחסית, אלא אם כן ניתן הסבר סביר ומתקבל על הדעת מדוע העדות נכבשה.
קראו עוד על מתן עדות שקר
מקורות החקיקה הישראליים אשר מעגנים את זכות השתיקה בארץ כוללים בעיקרם את דברי החקיקה הבאים:
כללי
סעיף 47(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 אשר מעגן את כלל החיסיון מפני הפללה עצמית וקובע כי:
"אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה."
סעיף 52 לפקודת הראיות מרחיב את תחולת סעיף 47 ומחיל אותו הן לגבי מסירת ראיות במסגרת הליכי חקירה של המשטרה וכל גוף אחר שמוסמך לגבות ראיות והן לגבי מסירת ראיות בפני בית משפט.
במסגרת הליכי החקירה / המעצר לפני העמדה לדין בבית המשפט
במסגרת ניהול התיק הפלילי בבית המשפט לאחר העמדה לדין
למרות שזכות השתיקה נחשבת כזכות יסוד בדין הפלילי, המחוקק הישראלי קבע לה מספר חריגים במסגרתם החוק אינו מכיר בזכות השתיקה, כך שבמקרים מסויימים השתיקה אף עלולה להוות בגדר עבירה פלילית.
כך, לדוגמא, סעיפים 135 לפקודת מס ההכנסה, סעיף 108 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 וסעיף 96 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 מחייבים את הנישומים למסור לרשויות המס מידע ומסמכים שונים כדי להבטיח את ביצועם של החוקים הללו.
סעיף 30(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 מחייב את החייב להשיב על כל שאלה שבית המשפט שאל אותו או שאלה שנשאלה ברשות בית משפט.