מיכל אלוני הורשעה ברצח ילדיה
מקרה מזעזע של אם שרצחה את שני ילדיה הגיע לסיומו השבוע בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי בלוד.
המקרה של מיכל אלוני:
מיכל אלוני הואשמה בכך שביום אחד חנקה את בתה הקטנה בת השנתיים, כאשר בד בבד צפתה באירוע בתה הגדולה יותר (בת ה- 6).
לפי עובדות כתב האישום, לאחר שהיא חנקה את בתה הצעירה פנתה לבת המבוגרת יותר, וגם אותה היא חנקה.
בשל האירועים הללו, היא הואשמה בעבירת רצח, שדינה הוא מאסר עולם. אין ספק שמדובר בפרשה מזעזעת, שכן קשה לשאת את המחשבה שאם תרצח את ילדיה בדם קר. השבוע, הורשעה מיכל ברצח שתי בנותיה ע"י בית המשפט המחוזי.
טענתה של אלוני לאי כשרות נפשית
מיכל אלוני טענה בפני בית המשפט כי היא לא הייתה מודעת למעשיה עקב מחלת נפש ממנה היא סבלה. לטענתה, מעשייה הקשים נעשו עקב "כוח נורא".
קיראו בהרחבה על: הכנה נכונה לפני חקירת משטרה
אף בעדותה בבית המשפט היא מסרה "ראיתי מולי הימצאות של כוח נורא בחדר, והוא הכריח אותי לעשות מה שעשיתי. לא תיארתי לעצמי בסיוט הכי מטורף שלי שאעשה מעשה כזה מטורף".
לאחר המעשה הקשה, התקשרה מיכל אלוני לבן זוגה, אבי בתם המנוחות, ואף אמרה לו "כי חנקה את ילדיו". לא אחת אנו רגילים לצפות בסיטואציות בהן אנשים נאשמים בעבירות חמורות מאוד, הטוענים כי העבירות שביצעו נעשו עקב מחלה נפשית.
>>> הפורום לענייני פלילים <<<
עם זאת, למחלה נפשית עשויות להיות לא רק השלכות על עצם כשרותו של נאשם לעמוד לדין, אלא על האופן בו נאשם יישא את עונשו לכשיורשע, או אף על פרק הזמן בו הוא יישב במאסר.
במקרה של מיכל אלוני, דחה בית המשפט המחוזי את טענתה לפיה היא אינה אחראית למעשיה עקב מחלת נפש.
מחלה נפש כטענת הגנה:
כאמור, הדין הישראלי מעניק הגנה לחולי נפש או לאנשים בעלי פיגור שכלי או צרכים מיוחדים. מדובר בדרך כלל באוכלוסיה חלשה הזוכה לייחס מיוחד הן בפן החברתי וגם בפן הפלילי.
באשר להליכים פליליים קובע חוק העונשין שתי הגנות לטובת הלוקים בנפשם, ואלו קבועים בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"):
ההגנה הראשונה היא הגנה של "היעדר שליטה" המנויה בסעיף 34ז לחוק העונשין. טענה זו קובעת כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה".
מי שעומד לדין, ומבקש ליהנות מההגנה של היעדר השליטה, צריך ליצור מצב שבו אכן יש ספק ביכולת השליטה שלו בזמן האירוע. עליו להראות כי העבירה בוצעה על ידו בסיטואציה שבה הוא לא יכל לשלוט עליה עקב מצב גופני או אף נפשי, לרבות היפנוזה.
ההגנה השנייה אשר מסייעת ללוקים בנפשם או בשכלם, מנויה בסעיף 34ח לחוק העונשין, והיא מכונה "הגנת שפיות הדעת". זו הגנה המתייחסת מפורשות למצב של חוסר כשרות נפשית בעת המעשה.
לקריאה נוספת: עבירת תקיפה סעיף 378 לחוק העונשין
נוסח ההגנה הוא כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש – להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה".
הגנת היעדר שפיות הדעת נוגעת לאנשים שאכן בעת ביצוע המעשה לא יכלו להיות מודעים לביצועו, משמע לא הייתה להם את היכולת לרצות בכלל בעשיית המעשה ולהיות מודעים לעצם קיומו ואף לתוצאתו (מה שכונה בשפה המשפטית "יסוד נפשי לצורך ביצוע עבירה").
הוכחת מצב נפשי:
במשפט הפלילי תפקידה של המדינה הוא להוכיח את ביצוע העבירה, ולא להיפך. כלומר, אין הנאשמים צריכים להוכיח כי הם לא ביצעו את העבירה אלא המדינה צריכה להוכיח כי הנאשם הוא שביצע את העבירה מעבר לכל ספק סביר.
עם זאת, נאשם הטוען טענת הגנה, הוא שצריך להוכיח את אותה טענה במאזן הסתברויות, שזוהי דרישה נמוכה יותר מהדרישה המצופה מהמדינה במשפט פלילי (מעבר לכל ספק סביר).
בנוסף, נאשם הטוען להיעדר כשרות נפשית או חוסר שליטה צריך לאחוז בחוות דעת שתיעשה בדרך כלל ע"י פסיכיאטר מחוזי.
חשוב לציין כי במשפטים פליליים כאשר הנאשם טוען טענות כגון אלו, כבר מלכתחילה יורה בית המשפט על בדיקה פסיכיאטרית ואף על כמה בדיקות ככל שיש צורך.
מדוע הורשעה מיכל אלוני:
מיכל אלוני שכאמור טענה להיעדר כשרות נפשית בעת ביצוע המעשה לא הצליחה להראות כי היא אכן הייתה "חסרת יכולת של ממש להבין את מעשיה".
קיראו: הגשת ערעור כנגד החלטת בית המשפט
כמו כן, בית המשפט קבע כי חוות הדעת שהוגשו לבית המשפט מעידות על התנהגות אימפולסיבית, ולא עולות בקנה אחד עם טענתה של הנאשמת להפרעה נפשית.
לפניה וקבלת יעוץ משפטי מיידי בענייני פלילים ליחצו כאן!