עורך דין פלילי
סיוע בענייני פלילים 24 שעות ביממה!

הסתבכת בפליליפ? עו"ד פלילי זמין

להתייעצות אישית 072-336-0520

*ייעוץ משפטי בפלילים 24 שעות ביממה

x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

פניה לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים 072-336-0520 072-336-0520
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים

עיכוב שלא כדין הוביל לפיצוי כספי

תאריך: 19/01/2015 15:17   מחבר: פלילים באתר Felony

יהודה גליק מוכר לנו בעיקר לאור האירוע המצער בו אלמוני ירה בו בכניסה למרכז למורשת בגין בירושלים.

מר גליק נורה ככל הנראה ע"י פעיל טרור שלא אהד בלשון המעטה את פעילותו רבת השנים לאפשר ליהודים לעלות להר הבית. בהזדמנות זו יצוין שמר גליק מתאושש בימים אלו ומצבו הבריאותי משתפר.

פעילותו של מר גליק במשך השנים התבטאה לא אחת בהיתקלויות שלו עם משטרת ישראל, שמעניקה תשומת לב רבה לפעילותו.

אין ספק שכל פעילות הנוגעת לעליית יהודים להר הבית נעשית תחת עינה הפקוחה של המשטרה וזאת מן הטעם הפשוט, מדובר במקום נפיץ עם פוטנציאל למדנים בין יהודים למוסלמים, ובין מדינת ישראל לשאר העולם המוסלמי הסובב אותנו.

אותה עין פקוחה של המשטרה עלתה למר גליק בשני עיכובים לצרכי חקירה במשטרה. מר גליק ביקש להוכיח כי המשטרה מפלה בין יהודים ללא יהודים בכניסה להר הבית, לכן הוא ביקש לערוך צילומים במקום. המשטרה לא ראתה זאת בעין יפה ועיכבה אותו לחקירה.

האם העיכוב היה כדין? התשובה אינה פשוטה כל כך, שכן המקרה הגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת הליך רע"א 4672/14 יהודה גליק נ' מדינת ישראל.

עיכוב שלא כדין - העובדות

מדובר בשני אירועים בהם עוכב מר גליק. האירוע הראשון התרחש בשנת 2009 או אז הוא עוכב משום שצילם את עמדת הבידוק בכניסה להר הבית.

המשטרה טענה כי בהתנהגותו הוא עורר פרובוקציה במקום. בה ביום הוא שוחרר בבית המשפט בתנאים מגבילים.

האירוע השני דומה בתוכנו והתרחש ימים ספורים לאחר לאירוע הראשון. גם אז ביקש מר גליק לצלם את עמדת הבידוק בהר הבית, התנהגותו עוררה פרובוקציה והמולה במקום, ולכן הוא עוכב לתחנת המשטרה ושוחרר בבית המשפט בתנאים מגבילים.

שני האירועים התרחשו בעת שהוא צילם את העמדה במצלמת וידאו, כאמור על מנת להוכיח כי ישנה אפליה בין יהודים ללא יהודים בכניסה להר.

בגין שני האירועים הגיש מר גליק תביעה נגד המשטרה לפיצויים בגין עיכוב שנעשה שלא כדין, לשון הרע ועוגמת נפש בסך של 29,000 ש"ח.

החלטות בתי המשפט ופסיקת פיצויים

בית משפט השלום קיבל את תביעתו בקבעו כי בעצם הצילום לא היה כדי לעורר פרובוקציה, ולא היה בעצם שום מקום לעכב אותו. עוד קבע בית משפט השלום שהלכה למעשה מר גליק עוכב רק משום שהמשטרה ראתה בו כשוחר מדון, ולא מעבר לכך.

בית משפט השלום הורה לפצותו במלוא סכום התביעה. המדינה לא ויתרה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי שהתקבל בחלקו.

בית המשפט המחוזי קבע כי לא היה מקום לקבל את מלוא הפיצוי בעיקר משום שלא נמצאה כל עילה מכוח חוק איסור לשון הרע, אלא רק בשל עוגמת הנפש שנגרמה למר גליק כתוצאה מעיכוב שנעשה שלא כדין.

בית המשפט המחוזי העמיד את סכום הפיצוי למר גליק על סך 3000 ₪.

מר גליק הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בטענה כי יש לפצותו בשיעור גבוה יותר. לטענתו פיצוי בסך 3000 ₪ בגין שני עיכובי שווא הוא פיצוי נמוך שאינו משקף את הפגיעה בזכותו החוקתית לתנועה, לכבוד, ולחירות.

סמכויות עיכוב ומעצר

למשטרה קיימת סמכות לעכב אדם מכוח חוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה ומעצרים), התשנ"ו- 1996. עיכוב נועד או לצרכי חקירה או לצרכי מניעה, העיכוב מוגבל לשלוש שעות.

על מנת לעכב אדם, יש צורך ביסוד סביר שאדם עבר עבירה פלילית או שבכוונתו לעבור עבירה.

בנסיבות, המשטרה השתמשה בסמכות העיכוב משמצאה לכאורה ולדעתה כי מר גליק מבצע עבירה פלילית. עמדתה נדחתה כאמור ע"י בתי המשפט.

לחצו כאן לקריאה נוספות: מעצרים - כל מה שחשוב לדעת

הכרעת בית המשפט העליון

באופן חריג מצא בית המשפט העליון כי יש מקום לדון בבקשתו של מר גליק כאילו הייתה ערעור לכל דבר. בנוסף, נקבע כי את בקשתו של מר גליק יש לקבל באופן חלקי.

בית המשפט העליון קבע כי זכותו של הפרט לחירות היא זכות מהותית ואולי הראשונה במעלה, ופגיעה בזכות זו צריכה להיעשות במשורה ולא בקלות.

בית המשפט העליון קבע כי ככל שהמשטרה פוגעת בחירות הפרט, עליה לעשות זאת רק במקרים חריגים. עצם העובדה שאדם מוכר לה בתור מישהו שמעורר פרובוקציות, אינה מספיקה לבדה לפגיעה בזכותו של אותו אדם לחירות וכבוד.

בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט המחוזי טעה בהכרעתו, הן משום שהיא לא הייתה מנומקת כדבעי, והן משום שהוא לא העניק משקל ראוי להתנהלותה של המשטרה בנסיבות העניין. נקבע כי יש לתת משקל רב לסיבת העיכוב, וזהו גם שיקול שבית המשפט המחוזי לא התייחס אליו כראוי.

בבית המשפט העליון הוחלט להעמיד את נזקיו של מר גליק על סך של 7500 ש"ח.

המסקנה: על זכויות אדם יש לשמור, ובקנאות יש לשמור על זכותו של אדם לחירות ועל חופש התנועה. על המשטרה להיזהר שלא לפגוע בזכויות אלו ולפעול בכל מקרה לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

קראו עוד: עדכונים בנושא פלילים מהארץ והעולם

ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור

הסתבכת בענייני פלילים? אתר Felony מאפשר ליצור קשר עם עורך דין פלילי 24 שעות ביממה!