לפני שבעה חודשים הגיעו שלושה בלשים משטרתיים, לקחת אותי לתחנת משטרה בשל תלונה שקיבלו נגדי על התחזות זיוף וקבלת דבר במרמה (ספרים). בחקירתי ביקשתי לראות את המסמך שלכאורה זייפתי. בדיעבד התברר לי כי מסמך כזה כלל לא הוצג בפני החוקרים ובכל זאת נלקחתי לחקירה ולמעלה מ800 עותקים מספרי הוחזקו בתחנת המשטרה למעלה משבעה חודשים (כמובן שנגרם לי נזק כלכלי מכך שלא יכולתי למכור אותם שלא לדבר על אובדן ימי עבודה בשל העיכוב לחקירה וכדומה בנוסף לטראומה של ילדי הקטנים שהיו צריכים לראות את אבא נאסף על ידי שלושה שוטרים ומוכנס לרכב כמו גדול העבריינים) אתמול קיבלתי את הספרים חזרה לידי. הפרקליטות ביטלה את התיק, התלונה והרישום מתוך הבנה של חוסר אשמה שלי והמצאה של זיוף והתחזות שכלל לא היו. האם במקרה כזה אני יכול לתבוע פיצועיים בגין עוולת הנגישה? נ.ב. מי שהגישה את התלונה נגדי ניסתה לפני יותר משנה להתלונן עלי בתחנת משטרה אחרת בתואנה כי איימתי וסחטתי אותה. באותו מקרה קיבלתי שיחת טלפון ממשטרת ישראל שמבקשת ממני שחדול מהצקותי כלפי המתלוננת. מעבר לכך לא נעשה דבר ולא נקראתי לתחנה. האם יש לי אפשרויות פעולה נגדה? האם אוכל להפטר מאותה מטרידה או שמא אני חסוף לטלטלות גחמותיה ההזויות? תודה לעונים