נהיגה בקלות ראש: סעיף אישום נפוץ וחמור ויש איך להתמודד!

חייגו לייעוץ אישי: 072-336-0520עו"ד לענייני פלילים ותעבורה 24 שעות ביממה
 פלילים ודיני תעבורה - עורך דין לשרותך
חוות דעת מקצועית בענייני פלילים:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה בפלילים >>

סעיף האישום הנפוץ בתעבורה: נהיגה בקלות ראש


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 () דירוגים | דירוג ממוצע ()
stars - based on reviews

Hebrew

סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה מסביר את משמעות הביטוי נהיגה בקלות ראש, עבירה שעליה עונש שלילה לתקופת מינימום של 3 חודשים. מדוע המשטרה נוטה לייחס לעבריני תנועה בכתב האישום את הסעיף של נהיגה בקלות ראש? כיצד מתמודדים מול האישום ומה ניתן לעשות?

נהיגה בקלות ראש הנה נהיגה שמהווה סכנה לסביבה בכללותה, ולרבות נוסעי הרכב ו/או ציבור הנהגים ו/או ציבור הולכי הרגל, מאחר והנהג מזלזל בחוקי התנועה, מתעלם מהם, ואדיש לתוצאות מעשיו.

כלומר, המדובר למעשה בסעיף סל שניתן להוסיף לאישומים אחרים בהם מואשם הנהג עקב הפרת החוק, כל אימת שהמדובר בהפרה שמסכנת את הציבור ו/או הסביבה.

האיסור על נהיגה בקלות בראש קבוע כאמור בסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, אשר אוסר לנהוג בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית.

מטבע הדברים, נהיגה בקלות ראש יכולה להתבטא בדרכים שונות, ובין השאר:

  • הנהג מזגזג בין נתיבי התנועה
  • נהג איננו שומר מרחק בטיחות
  • נהיגה בשכרות
  • חציית צומת באור אדום
  • אי הקפדה על חגורת בטיחות ובמיוחד כאשר המדובר בילדים
  • נהיגה עם בעל חיים על ברכי הנהג
  • הסעת מטען כלשהו על גג מכונית ואחיזה בו
  • נהיגה עם כוס משקה חם ביד
  • נהיגת טרקטורון הנוסע על שני גלגלים
  • אחיזה במכשיר נייד בזמן נהיגה

ועוד...

נהגת בקלות ראש? אלה העונשים הצפויים לך

נהיגה בקלות ראש נחשבת לעבירת תנועה חמורה, וזאת לאור העונשים הכבדים יחסית שמוטלים בגינה, ואשר כולל מאסר עד שנתיים ופסילת רשיון, מאחר והעבירה של נהיגה בקלות ראש נמנית על העבירות המופיעות בתוספת השניה לפקודה.

סעיף 62(א) לפקודת התעבורה מטיל על מי שנוהג בקלות ראש מאסר עד שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אשר גובהו הינו עד סך של 75,000 ₪, נכון לשנת 2017.

סעיף 37 לפקודת התעבורה קובע כי במקרה שהורשע אדם בנהיגה בקלות ראש ובשנתיים שקדמו לאותה העבירה, הוא כבר הורשע באחת העבירות המנויות בתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה, אזי יושת עליו עונש חובה של פסילת רישיון למשך לפחות חודשיים.

זאת בנוסף לכל עונש אחר, אם כי בית המשפט רשאי להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר בשל קיומן של נסיבות מיוחדות, שיפורטו בפסק הדין.

סעיף 38 לפקודת התעבורה קובע כי במקרה שהורשע אדם בנהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש, אזי יושת עליו עונש חובה של פסילת רישיון למשך לפחות שלושה חודשים, וזאת בנוסף לכל עונש אחר, אם כי בית המשפט רשאי להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר בשל קיומן של נסיבות מיוחדות, שיפורטו בפסק הדין.

סעיף 39 לפקודת התעבורה קובע כי במקרה שהורשע אדם בעבירה של נהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונת דרכים ובה נחבל אדם חבלה של ממש, ובשנתיים שקדמו לה כבר הורשע באחת העבירות המנויות בתוספת הראשונה או השנייה שגם גרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, אזי יושת עליו עונש חובה של פסילת רישיון למשך לפחות שנה.

בית המשפט רשאי להורות על שלילה לתקופה קצרה יותר בשל קיומן של נסיבות מיוחדות, שיפורטו בפסק הדין.

מה ההבדל בין נהיגה בקלות ראש לנהיגה ללא זהירות?

במקביל לעבירה של נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, קיימת עבירה דומה של נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, אשר קובעת כך:

"לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך".

עבירת הנהיגה בחוסר זהירות נחשבת לעבירה קלה יותר מעבירת נהיגה בקלות ראש, מאחר והמדובר בעבירת ברירת קנס, שאיננה מחייבת העמדה לדין כמו שמחייבת עבירת נהיגה בקלות ראש, ואשר העונש עליה הינו קנס בסך של 500 ₪, או קצת יותר בעת העמדה לדין, ללא פסילת רישיון וללא מאסר. 

לכאורה, שני סעיפי האישומים הללו כוללים את המינוח של נהיגה בקלות ראש, ואם כך, מה ההבדל ביניהם?

ההבדל ביניהם מתבטא בחומרת נסיבות הנהיגה ונסיבותיו האישיות של הנהג.

וכך התייחס בית המשפט להבדל בין שתי העבירות הללו, במסגרת הליך ת"ד 8991-07-11 מדינת ישראל נ' רקח אשר התנהל בפני בית המשפט לתעבורה בתל אביב:

"ההבדל הלשוני בין הסעיפים מתבטא בתוכן הסעיפים, שכן שני הסעיפים פותחים בנהג שנוהג בקלות ראש... סעיף 62 (2) נקט בלשון רשלנות לעומתו תקנה 21(ג) נקטה בלשון בלא זהירות או ללא תשומת לב מספקת. ללמדך כי באדם המואשם בעברה לפי סעיף 62 (2) על בית המשפט לבחון התנהגות רשלנית של הנהג.

בעוד באישום לפי תקנה 21 (ג) על בית המשפט למצוא התנהגות של נהג שלא שם דעתו בצורה מספקת לנסיבות נהיגתו ועל כן ארעה התאונה.

...מתי הנאשם יחשב כרשלן? מתי יחשב כנהג חסר זהירות? התשובה לכך אינה פשוטה אולם היא נמצאת במגרש היסוד הנפשי.

המבחן הוא התנהגות הנאשמת עובר לרגע קרות התאונה. כאשר ניתן ללמוד על אותו רגע ממספר נתונים רב שמצטברים בחומר הראיות. המבחנים אליהם נזקק בית המשפט הינם התנהגות הנאשמת ומידת חוסר הזהירות בו נקטה הנאשמת עובר לרגע התאונה העולה כדי רשלנות.

חומרת תוצאת התאונה והפגיעה במעורבים בתאונה. התנהגות הנהגת ומידת האפשרות של הנהגת כדי למנוע את התאונה.

הסיבה לקרות התאונה. מידת התלות בסיבה זו והתנהגות הנאשמת במהלך התאונה ככל שהסיבה לתאונה תלויה יותר בנהגת ומעידה על חוסר תשומת לב לדרך, עוברי דרך או כל גורם אחר היכול להשפיע על נהיגת הנאשמת הרי שמידת הרשלנות תגדל".

כלומר, ההבדל בין שתי העבירות מתבטא ביסוד הנפשי. כאשר מדובר בעבירה לפי סעיף 62(2) לפקודה, נדרשת רשלנות או פזיזות, בעוד שכאשר מדובר בעבירה לפי סעיף 21(ג) לפקודה, נדרש רק חוסר תשומת לב, ללא מרכיב של רשלנות.

בפועל, כאשר מדובר בנהג נורמטיבי בדרך כלל, בעל עבר תעבורתי נקי או קל יחסית, אשר מעד באופן חד פעמי בשל חוסר זהירות חד פעמית ו/או אי תשומת לב רגעית, נטיית התביעה תהיה להאשים אותו בנהיגה בחוסר זהירות בלבד, מאחר ואין רואים בנהג כזה כנהג מסוכן שמהווה סכנה לציבור.

לדוגמא, נהג שלא שם לב באופן רגעי לתמרור עצור, נכנס לצומת מבלי לעצור וגרם לתאונה.

אולם, כאשר מדובר בנהג שמבצע עבירת נהיגה מתמשכת ביודעין, באופן שמסוכן לציבור ולסביבה, תוך שהוא מודע לחומרת התנהגותו ועם זאת אדיש לה ולתוצאותיה, אזי נטיית התביעה תהיה להאשים אותו בנהיגה בקלות ראש, מאחר ונהג כזה ייחשב לנהג מסוכן שיש למצות עמו את הדין.

לדוגמא, נהג שמדבר שיחה ארוכה במכשיר נייד, מתעלם ואיננו מתייחס כלל לכל התמרורים והשלטים שמוצבים בדרך שבה הוא נוהג, ובין היתר גם התעלם מתמרור עצור, נכנס לצומת מבלי לעצור, וגרם לתאונה.

כפי שכבר ציינו, נהיגה בקלות ראש הנה עבירה נפוצה המפיעה בכתבי אישום רבים המוגשים בשל עבירות תעבורה אחרות.

במידה והואשמת בנהיגה בקלות ראש, מומלץ בהחלט לשכור עורך דין תעבורה מעולה, שכן בעזרת עורך דין מנוסה ניתן יהיה במקרים רבים להקל עמך, לשנות את סעיפי האישום ואולי אף למצוא דרך להגיע להסדר טיעון שימנע שלילת רישיון נהיגה ועונשים חמורים אחרים.

לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י: 072-336-0520


תאריך: 23/10/2017 14:26