ייצוג בפני וועדת ערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

חייגו לייעוץ אישי: 072-336-0520עו"ד לענייני פלילים ותעבורה 24 שעות ביממה
 פלילים ודיני תעבורה - עורך דין לשרותך
חוות דעת מקצועית בענייני פלילים:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה בפלילים >>

החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים פוגעת בך?


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 () דירוגים | דירוג ממוצע ()
stars - based on reviews

Hebrew

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, מרב"ד, הינו יחידת סמך של משרד הבריאות, אשר בוחן את כשירותם של הנהגים לנהוג בכלי רכב וזאת הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית.

לשם כך כולל צוות המכון רופאים, פסיכולוגים, ופסיכיאטריים, שתפקידם לבדוק את הנהגים שמופנים אליו על ידי משרד הרישוי על מנת לקבוע האם הם כשירים לנהוג או לאו.

עם קבלת החלטת המרב"ד, המרב"ד מעביר את תמצית ההחלטה בלבד למשרד הרישוי, בשל צנעת הפרט, ומשרד הרישוי משגר לנבדק הודעה על תמצית ההחלטה.

עם זאת, הנבדק או רופא מטעמו, רשאים לקבל מהמרב"ד את כלל הנימוקים והמסמכים הנוגעים להחלטה. לשם כך, עליהם לשלוח למרב"ד מכתב בקשה לקבלת המסמכים, בצירוף טופס הצהרת ויתור על סודיות רפואית, אותו ניתן לקבל במרב"ד.

כמו כל החלטה של רשות מנהלית, גם החלטת המרב"ד איננה בגדר סוף פסוק וניתן לערער גם עליה, וזאת כפי שנסביר באריכות בסקירה שלפניך.

נדגיש כבר עתה כי מומלץ בהחלט להגיש ערעורים על החלטות המרב"ד רק באמצעות עורך דין המתמחה בתחום התעבורה ולא באופן עצמאי.

מי רשאי להגיש ערר על החלטת המרב"ד?

כל מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה, אשר רואה עצמו נפגע מהחלטת המרב"ד, רשאי להגיש ערר על החלטתה בפני ועדת ערר, וזאת בהתאם לסעיף 55א(ב) לפקודת התעבורה ותקנה 195 לתקנות התעבורה.

כיצד מגישים ערר על החלטת המרב"ד?

את הערר יש להגיש תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה ממשרד הרישוי אודות החלטת המרב"ד.

כיום ניתן להגיש את הערר בדואר בלבד ויש לשלוח אותו לכתובת הבאה:

  • ועדת ערר לפי תקנה 195 לתקנות התעבורה
  • בית חולים שיבא, תל השומר
  • לידי וועדת ערר, ביתן 130
  • מיקוד 5265601

ניתן לשלוח פקס לבירורים למספר: 03-5661945

הגשת הערר כרוכה בתשלום אגרה, אותו ניתן לשלם בכרטיס אשראי באמצעות אתר שירות התשלומים הממשלתי ועמדות התשלום במרב"ד, או במזומן בבנק הדואר.

על מנת שהערר יהיה אפקטיבי ובעל סיכויים גבוהים להתקבל על ידי וועדת הערר, חשוב להבין ולנתח את  השיקולים שנשקלו על ידי הרופא, הפסיכולוג או הפסיכיאטר שקיבל את ההחלטה מטעם המרב"ד.

לפיכך, ובמידה והדבר נחוץ, מומלץ גם לקבל חוות דעת עצמאית של רופא מומחה / פסיכולוג / פסיכיאטר / מבחני אישיות מטעם המערער, על מנת לסתור את מסקנות המרב"ד ולתמוך בטענות המערער.

כל עורך דין מנוסה בתחום ידע להנחות ולהפנות אל המומחה המתאים, בכל ערעור ובלכ מקרה לגופו ולפי נסיבותיו האישיות של העורר.

כיצד מתקבלת החלטת וועדת הערר?

ועדת הערר כוללת שלושה רופאים, אשר נבחרים וממונים מתוך רשימה של רופאים שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.

הנהג העורר זכאי לטעון את טענותיו בפני וועדת הערר, להציג בפניה את כל החומר הרפואי הרלוונטי לעניינו, וכמובן שלהיות מיוצג על ידי עורך דין שיטען בשמו ומטעמו.

במסגרת הליך בר"מ 3186/03 מדינת ישראל נ' שולמית עין דור קבע ביהמ"ש העליון כי במסגרת החלטתה, על ועדת הערר לאזן בין אינטרס השמירה על חייו ושלמות גופו של כלל הציבור אל מול זכותו של הפרט להחזיק ברישיון נהיגה אשר נובעת מהזכות לחופש העיסוק והתנועה:

"כן, הזכות לחופש התנועה (ובכללה - הזכות לקבל רישיון נהיגה), זכות יסוד היא, אך לעולם אין זכויות היסוד בלתי מוגבלות. מול זכויותיו של המערער ניצבות זכויותיו של הציבור לבטיחות השימוש בדרך ולשלמות ובריאות הגוף והנפש... החזקה ברישיון נהיגה, מעצם אופיה, מוגבלת ומותנית בכשירות פיזית ונפשית ובמיומנות. נוכח פוטנציאל הסיכון הכרוך בנהיגה ברכב, הגביל המחוקק את החירות לנהוג ברכב בקבעו תנאים סטטוטורים להגבלה זו, שתכליתם להגן על הציבור".

בהתאם לתקנה 195א לתקנות התעבורה, וועדת הערר רשאית לאשר את החלטת המרב"ד, לשנותה, לבטלה, להורות על בדיקה מחודשת בידי המרב"ד, או לתת כל החלטה אחרת ככל שיחייב הענין.

במידה ועדת הערר קבעה לנהג העורר מועד לבדיקה מחודשת, אין לערוך לו בדיקה מחודשת לפני מועד זה.

במידה ועדת הערר נתנה החלטה בדבר דחיית הערר מבלי לקבוע מועד לבדיקה מחודשת, תיערך לנהג בדיקה מחודשת רק לאחר חלוף שנה ממועד החלטה זו.

במידה והנהג נבדק בבדיקה מחודשת בהתאם לאמור לעיל, ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב, תיערך  לו בדיקה מחודשת נוספת רק לאחר חלוף שנתיים ממועד החלטת ועדת הערר.

כיצד מערערים על החלטת וועדת הערר?

שני הצדדים, כלומר, הן הנבדק והן המדינה, רשאים לערער על החלטת וועדת הערר באמצעות הגשת ערעור בפני בית המשפט המחוזי, ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים, וזאת תוך 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה. כך קובע סעיף 55(א1) לפקודת התעבורה.

יחד עם זאת, זכות הערעור בעניין זה מוגבלת רק לגבי שאלה משפטית ולא רפואית. כלומר, ניתן לא לערער על שיקול הדעת הרפואי של הוועדה, אך ניתן לערער על החלטתה במידה ונפלו פגמים מנהליים באופן הפעלת שיקול הדעת שלה.

לדוגמא, כאשר המדובר בהחלטת וועדה שניתנה ללא מתן זכות טיעון לנהג העורר, או במידה והחלטת הוועדה הייתה נגועה בניגוד אינטרסים, או במידה והחלטת הוועדה ניתנה ללא נימוקים וכיו"ב.

כך קבע ביהמ"ש העליון בעניין זה במסגרת הליך עין דור הנזכר לעיל:

"הסמכות להעניק או לשלול רשיון נהיגה ולהעריך את הסיכון הנשקף ממצבו הנפשי או הפיזי של אדם המחזיק רישיון נהיגה, נתונה למומחי רשות הרישוי. להם הכלים המקצועיים והניסיון לקבוע את מידת המסוכנות של אותו אדם לציבור הנהגים והולכי הרגל.

מקום בו קבעו הגורמים המקצועיים כי אדם אינו כשיר להחזיק ברישיון נהיגה, הרי שעשו זאת מתוך תחושת אחריות ולא מתוך רגשי "פטרנליזם" או "גבהות לב", כלשון השופט בפסק דינו. לפיכך אם לא נפל פסול מסוג הפגמים שיש בהם כדי לפסול החלטה מינהלית-מקצועית של הרשות, לא ישים לעצמו בית המשפט מומחה תחת מומחי הרשות".

כיצד מערערים על פסק הדין של בית המשפט המנהלי?

שני הצדדים רשאים לערער על פסק הדין בית המשפט המנהלי, באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור בפני בית המשפט העליון תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

מומלץ וחשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה בתעבורה לצורך הגשת ערעורים על החלטת המרב"ד בפני וועדת הערר ובית המשפט לעניינים מנהליים, וזאת על מנת להגביר ולהבטיח ככל הניתן את סיכויי קבלתם.

לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י: 072-336-0520


תאריך: 23/10/2017 15:12