עורך דין פלילי
סיוע בענייני פלילים 24 שעות ביממה!

הסתבכת בפלילים? עו"ד יפעת כהן זמינה

להתייעצות אישית 053-4570002

*ייעוץ משפטי בפלילים 24 שעות ביממה

x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

פניה לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים 053-4570002 053-4570002
חיפוש באתר
מאמרים אחרונים

מתי ניתן לסגור תיק פלילי וכיצד עושים את זה?

תאריך: 27/04/2017 11:54   מחבר: פלילים באתר Felony

סגירת תיק פלילי פירושה הפסקת חקירה משטרתית בחשד לביצוע עבירה פלילית כלשהי מבלי להגיש כתב אישום ומבלי להעמיד את החשוד לדין פלילי.

עקרונית, כאשר המשטרה מבצעת חקירה לגבי חשד לביצוע עבירה מסויימת, עליה להעביר את חומר החקירה שנאסף על ידה לגורם התובע, קרי, התביעה המשטרתית או פרקליטות המדינה, וזאת על מנת שהן תגבשנה דעתן ותחלטנה לגבי ממצאי החקירה.

לשם כך על הגורם התובע לשקול ולהחליט האם יש מקום להגיש כתב אישום כלפי החשוד בהסתמך על חומר חקירה, או האם יש להחזיר את התיק למשטרה לשם ביצוע השלמות חקירה, או שאולי יש אף מקום לסגור את התיק.  

הגורמים שמוסמכים לקבל את ההחלטה לסגור את התיק הפלילי בגין חשד לביצוע עבירה מסויימת, הינם אותם הגורמים שמוסמכים להגיש את כתב האישום בגין עבירה זו.

כלומר, התובע משטרתי מוסמך לקבל החלטה לסגור תיק פלילי לגבי עבירות הנמצאות בסמכותה של התביעה המשטרתית, ואילו פרקליט מפרקליטות המדינה מוסמך לקבל החלטה לסגור תיק פלילי לגבי עבירות הנמצאות בסמכותה של פרקליטות המדינה.

תיקי חקירה התלויים ועומדים בטרם ניתנה הכרעה לגביהם, נרשמים ברישומי המשטרה תחת הכותרת תיקי מב"ד, כלומר, תיק ממתין לבירור דין.

קראו: למה חוקרי המשטרה לא אוהבים עורכי דין פליליים?
 
בישראל קיימות כיום 3 עילות שונות בגינן ניתן לסגור את התיק הפלילי, אשר נגזרות מנוסח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, אותו נהוג לכנות בקיצור החסד"פ.

סעיף 62(א) לחסד"פ קובע כי "ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור, ...."

סעיף 62(ב) לחסד"פ קובע כי " ...תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה."

כלומר, 3 העילות לסגירת תיק פלילי אשר נגזרות מנוסח סעיף 62 לחסד"פ, הינן:

חוסר ראיות - משמעות עילה זו הינה שלא נמצאו ראיות שהינן מספיקות כדי להגיש כתב אישום כנגד הנאשם ואשר יכולות להביא להרשעתו במידה והוא יועמד לדין. כלומר, קיים עדיין ספק לגבי חפותו של החשוד, אולם בשל חוסר האפשרות לבסס תשתית ראייתית מספקת אשר נדרשת לצורך הגשת כתב אישום והרשעת הנאשם, יש לסגור את התיק.

עילה זו איננה מיטבית מבחינת החשוד, מאחר שהיא מעידה על סברת הפרקליטות כי יתכן שהינו אכן אשם בביצוע העבירה בה הוחשד, אולם הוא הצליח, למזלו, לחמוק מהעמדה לדין עקב אי מציאת ראיות מספיקות.

היעדר עניין לציבור - משמעות עילה זו הינה שנמצאו לכאורה ראיות שמספיקות לביסוס כתב האישום כנגד החשוד בגין ביצוע העבירה, אולם האינטרס הציבורי מצדיק את אי העמדתו לדין בגין ביצוע העבירה.

אינטרס זה מגלם בתוכו שיקולים שונים כגון חומרת העבירה והנזק החברתי הנגרם ממנה, נסיבות אישיות של החשוד כגון גילו, מצב בריאותו, עברו הפלילי, ואפשרות שיקומו, עמדת קורבן העבירה, אינטרסים מדיניים, חברתיים ובטחוניים של המדינה, ושיקולים מוסדיים.

מדובר בדרך כלל בעבירות מינוריות יחסית, אשר דרגת חומרתן הינה נמוכה, כך  שגם אם אין ספק לכאורה שהחשוד אכן אשם בביצוען, וגם אם קיימות מספיק ראיות כדי להעמידו לדין ולהרשיעו בגינן, לא קיימת הצדקה לנקיטת הליכים פליליים נגדו.

יחד עם זאת, סעיף 62(א) לחוק קובע כי החלטה שלא להעמיד לדין בגין היעדר עניין לציבור תהיה כפופה לאישור בעלי התפקידים הבאים:

(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך, בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60 לחסד"פ.

(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך,  בעבירות פשע ועוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60.

(3) קצין משטרה המשמש כתובע שהמפכ"ל הסמיכו לכך, בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2) לעיל.

(4) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות, עבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

בהקשר זה יצויין כי בנוסף להחלטה לסגור תיק פלילי, בעקבות חקירה משטרתית, בעילת היעדר עניין לציבור, ניתן גם לקבל החלטה שלא להתחיל כלל בחקירה משטרתית לגבי חשד לביצוע עבירה מסויימת, ולא לאסוף כלל ראיות, וזאת בגין עילת העדר עניין לציבור, אך גם במידה שקיימת רשות אחרת, חוץ מהמשטרה, שמוסמכת על פי דין לחקור בעבירה זו.

יחד עם זאת, החלטה זו מוגבלת רק לגבי עבירה שאיננה מסוג פשע, והגורם המוסמך לקבל החלטה כזו הינו קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה בלבד.

היעדר אשמה - משמעות עילה זו הינה שאין כל בסיס לחשד שהועלה כלפי החשוד, וכי חומר החקירה מצמיח את המסקנה שהחשוד אינו מעורב בעבירה וידיו נקיות, כך שחפותו הוכחה מעל לכל ספק. מדובר בעילה המיטבית מבחינת החשוד, אשר מנקה אותו לחלוטין מכל אשמה.

זו גם הסיבה מדוע סעיף 62(ב) סיפא לחסד"פ קובע כי במקרה של סגירת תיק בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו של התיק מרישומי המשטרה.

קראו בהרחבה: על האפשרות למחיקת עבר פלילי

בהתאם להנחיות פרקליט המדינה, האבחנה בין עילת חוסר ראיות להעדר אשמה, תיעשה כך: אם התובע הגיע למסקנה שאין בתיק ראיות מספיקות להעמדה לדין, עליו לשאול את עצמו האם הראיות שבתיק מותירות ספק סביר לגבי חפותו של החשוד.

במידה והתשובה לכך חיובית, המדובר בעילת חוסר ראיות, במידה והתשובה לכך שלילית, המדובר בעילת היעדר אשמה.

כדי לסכם בתמצית את ההבדלים בין העילות לסגירת התיק הפלילי, ניתן לומר שחוסר ראיות משמעותו יש ראיות, אך הן לא מספיקות, חוסר עניין לציבור משמעותו יש מספיק ראיות, אך אין ענין לציבור, וחוסר אשמה משמעותו אין ראיות כלל, והחשוד נקי מאשמה.

מכאן גם נובע, איפוא, כי העילה היחידה שמטהרת לחלוטין את שמו של החשוד הינה עילת היעדר אשמה.  

הודעה על סגירת התיק תמסר הן לחשוד והן למתלונן, ולחשוד תנתן אף הודעה על עילת הסגירה. החשוד רשאי לפנות בבקשה לשינוי עילת הסגירה, והמתלונן רשאי לערור על עצם הסגירה.

עוד יצויין כי קיימות עילות נוספות לסגירת תיק פלילי, שאופיין יותר טכני במהותו, כגון התיישנות העבירה, החשוד היה קטין או בלתי שפוי בדעתו בעת ביצוע העבירה, וכן במידה והחשוד נפטר והלך לעולמו.

נציין כי האפשרות לסגור את התיק הפלילי עוד בטרם הגשת כתב אישום, תלויה כמובן בנסיבות של כל מקרה לגופו, ובמידת הניסיון של עורך הדין הפלילי שמייצג את החשוד.

לחצו כאן לקבלת ייעוץ משפטי מהיר בעניינים פליליים!

הסתבכת בענייני פלילים? אתר Felony מאפשר ליצור קשר עם עו"ד יפעת כהן עורך דין פלילי 24 שעות ביממה!