זכות השתיקה במשפט הפלילי וחריגים לזכות השתיקה

חייגו לייעוץ אישי: 072-336-0520עו"ד לענייני פלילים ותעבורה 24 שעות ביממה
 פלילים ודיני תעבורה - עורך דין לשרותך
חוות דעת מקצועית בענייני פלילים:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה בפלילים >>

משמעותה של זכות השתיקה בפלילים


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 () דירוגים | דירוג ממוצע ()
stars - based on reviews

Hebrew

זכות השתיקה הנה זכות יסוד במשפט הפלילי בארץ וברחבי העולם הנאור אשר מעניקה לאדם את האפשרות לשתוק ולא להשיב לשאלות אשר התשובה עליהן עלולה להפליל אותו.

זאת בין כשהוא נחקר כחשוד במסגרת הליכי חקירה של המשטרה או רשות חקירה מוסמכת אחרת שאז תשובתו עלולה להביא להאשמתו ובין כשהוא זומן להעיד בבית המשפט כנאשם בתיק פלילי, שאז תשובתו עלולה להביא להרשעתו.

עקרונית, החוק בארץ מחייב כל אדם לשתף פעולה עם רשויות המדינה ולהשיב תשובות מהימנות לשאלות החוקרים של המשטרה או רשויות אחרות הממונות על אכיפת החוק או כשהוא נחקר בבית המשפט.

יחד עם זאת, קיים חריג לכלל זה, אשר מתבטא בזכות החיסיון מפני הפללה עצמית שמשמעותה זכות האדם שלא למסור ראיה אשר עלולה להפלילו ובכלל זאת לא לומר דבר אשר עלול להפליל אותו.

כלומר, זכות השתיקה מהווה נגזרת של הזכות להימנעות מהפללה עצמית ומעניקה לאדם את הזכות שלא לפעול כנגד עצמו ולשתוק ולסרב לענות לשאלות אשר התשובה עליהן עלולה להפליל אותו.

קראו בהרחבה: זכויות העצור ומימושן לפי חוק

בנוסף, מי שנחקר כחשוד רשאי לשתוק גם במקרה והוא חושש שדבריו יסולפו שלא כדין לצורך הגשת כתב אישום כנגדו.

עם זאת יובהר שזכות השתיקה הנה אישית, כלומר היא באה למנוע הפללה עצמית ולא ניתן להשתמש בה כדי למנוע הפללה של אדם אחר.

לגבי זכות השתיקה במסגרת הליכי החקירה במשטרה, יובהר כי קיים הבדל בין היקף זכות השתיקה של מי שנחקר בסטטוס של עד בלבד במסגרת חקירה רגילה, בין היקף זכות השתיקה של מי שנחקר בסטטוס של חשוד בביצוע העבירה, במסגרת חקירה תחת אזהרה.

במקרה הראשון, מותר לעד לשתוק רק לגבי שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו.

במקרה השני, מותר לחשוד לשתוק באופן מוחלט ולרב לענות על אף שאלה.

במידה והנחקר הופך בשלב כלשהו מעד לחשוד בביצוע העבירה, כך שהחקירה הופכת מחקירה רגילה לחקירה תחת אזהרה על החוקר למסור לנחקר אזהרה ברורה לפיה הוא נחשד בביצוע העבירה.

כך שכל מה שהוא יאמר עלול לשמש כראיה נגדו וכן ליידע אותו בדבר כל הזכויות שעומדות לו עקב כך וביניהן זכות השתיקה, הזכות להתייעץ עם עורך דין ולעכב את החקירה עד להגעתו למקום ועוד.

במסגרת הדין האמריקאי, אזהרה זו מכונה אזהרת מירנדה.

רבים מאיתנו מכירים את הסצנה שנפוצה בסרטי קולנוע אמריקאים, במסגרתה השוטרים משמיעים בפני החשוד את הנוסח הבא:

"You have the right to remain silent. Anything you say can and will be used against you in a court of law.
You have the right to have an attorney present during questioning. If you cannot afford an attorney, one will be appointed for you."

קראו עוד בנושא: טביעת אצבע כראיה במשפט הפלילי

השלכות השימוש בזכות השתיקה

חשוב להיות מודע לכך שהשימוש בזכות השתיקה עלול להיות כרוך בתג מחיר מאחר שהשתיקה עלולה להיזקף לחובתו של מי שמשתמש בזכות זו.

שכן, במידה והאדם שותק כחשוד ומסרב להשיב לשאלות במסגרת הליכי החקירה שלו, שתיקתו עלולה לחזק את החשדות כנגדו ולהביא להפיכתו מחשוד לנאשם ולהעמדתו לדין פלילי.

במידה והאדם שותק כנאשם ומסרב להעיד בבית המשפט במהלך ניהול התיק הפלילי כנגדו, שתיקתו עלולה לשמש כחיזוק של ממש לראיות המוצגות במשפט.

עד כדי הקביעה שעצם השימוש בה מכריעה את הכף לחובת הנאשם ומובילה להרשעתו בדין.

בנוסף, עדותו של נאשם ששתק בחקירה לגבי שאלה מסויימת ועם זאת בחר להשיב עליה במסגרת עדותו בבית המשפט עלולה להיחשב כעדות כבושה.

כלומר, עדות שהעד המוסר אותה בבית המשפט כבש אותה בליבו בהזדמנות הראשונה שהיה עליו למסור אותה, למרות היותה רלוונטית ובעלת משקל, אלא גילה אותה רק בשלב מאוחר יותר.

הכלל לגבי עדות כבושה הנו שערכה הראייתי הנו מועט יחסית, אלא אם כן ניתן הסבר סביר ומתקבל על הדעת מדוע העדות נכבשה.

קראו עוד על מתן עדות שקר

מקורות החקיקה של זכות השתיקה בארץ

מקורות החקיקה הישראליים אשר מעגנים את זכות השתיקה בארץ כוללים בעיקרם את דברי החקיקה הבאים:

כללי

סעיף 47(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 אשר מעגן את כלל החיסיון מפני הפללה עצמית וקובע כי: 

"אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה."

סעיף 52 לפקודת הראיות מרחיב את תחולת סעיף 47 ומחיל אותו הן לגבי מסירת ראיות במסגרת הליכי חקירה של המשטרה וכל גוף אחר שמוסמך לגבות ראיות והן לגבי מסירת ראיות בפני בית משפט.

במסגרת הליכי החקירה / המעצר לפני העמדה לדין בבית המשפט

  • סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) 1927 אשר קובע כי אדם אשר נחקר על ידי שוטר כמי שמכיר, לפי הסברה, את עובדותיה ונסיבותיה של העבירה, יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות שיוצגו לו בעת החקירה, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית.
     
  • סעיף 28(א) חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 אשר קובע כי לא ניתן לעצור אדם מבלי שמזהירים אותו קודם לכן כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו וכי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.


במסגרת ניהול התיק הפלילי בבית המשפט לאחר העמדה לדין

  • סעיף 152(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 אשר קובע כי הנאשם רשאי בתחילת המשפט להימנע מלהשיב לכתב האישום שהוגש כנגדו, אם כי הימנעותו עשויה לשמש חיזוק למשקל ראיות התביעה נגדו וכי על בית המשפט להסביר לו את תוצאות הימנעותו.
     
  • סעיף 161 (א) (2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 אשר קובע כי הנאשם רשאי להימנע מלהעיד במסגרת התיק הפלילי המתנהל כנגדו בבית המשפט.

    במקרה כזה יחול סעיף 162 לחוק אשר קובע כי הימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע.

    בהתאם לסעיף 161(ב) לחוק, על השופט להסביר לנאשם שזומן להעיד כי הוא רשאי שלא להעיד וכן את תוצאות הימנעותו מלהעיד כאמור לעיל.
     

חריגים לזכות השתיקה

למרות שזכות השתיקה נחשבת כזכות יסוד בדין הפלילי, המחוקק הישראלי קבע לה מספר חריגים במסגרתם החוק אינו מכיר בזכות השתיקה, כך שבמקרים מסויימים השתיקה אף עלולה להוות בגדר עבירה פלילית.

כך, לדוגמא, סעיפים 135 לפקודת מס ההכנסה, סעיף 108 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 וסעיף 96 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 מחייבים את הנישומים למסור לרשויות המס מידע ומסמכים שונים כדי להבטיח את ביצועם של החוקים הללו.

סעיף 30(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 מחייב את החייב להשיב על כל שאלה שבית המשפט שאל אותו או שאלה שנשאלה ברשות בית משפט.
 

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים חייגו: 072-3360520


תאריך: 20/10/2016 10:48